בסוף ימי האמרי אמת זי"ע בירושלים, כאשר גברה חולשתו מאד ומיעט בדיבורים, ארע שהביאו לו בסעודת עיוה"כ חלה אחת בלבד, והיה מרמז שרוצה מה, אך לא הוציא מפ"ק רק את המלה 'בסידור'. איש לא הבין מה חפצו. המשמשים ניסו להביא אליו סידור ולא נתרצה בו.
לפתע נכנס אל החדר ה'בית ישראל' זי"ע, וכשמעו את הענין, חש מהר אל המטבח והביא חלה נוספת לאביו הק' ללחם משנה, ותומ"י בצע עליהם ונחה דעתו. ויהי לפלא איך הוא זי"ע היחיד אשר כעין הבזק ירד לסוף כוונתו, שמרמז למה שנאמר בסידור הרמ"ק. (מפי הרב צבי יהודה אברומוביץ),
איש_ספר כתב:רוצה. יאש"כ. חפשתי בסידור הרמ"ק (תפילה למשה) ולא מצאתי שם כלום בענין. אבל אולי לא חפשתי מספיק.
"כמו שבשבת הוא מזון הנפש הרוחני, והיו בע"ש לוקטים לחם משנה, כך ביום הכיפורים יטלו לחם משנה בעיוהכ"פ למזון הגשמי הזה".
רוצה לרצות כתב:והרי הסיפור כפי שהוא מופיע בפאר ישראל ח"ג עמ' נח הערה 9:בסוף ימי האמרי אמת זי"ע בירושלים, כאשר גברה חולשתו מאד ומיעט בדיבורים, ארע שהביאו לו בסעודת עיוה"כ חלה אחת בלבד, והיה מרמז שרוצה מה, אך לא הוציא מפ"ק רק את המלה 'בסידור'. איש לא הבין מה חפצו. המשמשים ניסו להביא אליו סידור ולא נתרצה בו.
לפתע נכנס אל החדר ה'בית ישראל' זי"ע, וכשמעו את הענין, חש מהר אל המטבח והביא חלה נוספת לאביו הק' ללחם משנה, ותומ"י בצע עליהם ונחה דעתו. ויהי לפלא איך הוא זי"ע היחיד אשר כעין הבזק ירד לסוף כוונתו, שמרמז למה שנאמר בסידור הרמ"ק. (מפי הרב צבי יהודה אברומוביץ),
א"כ הסיפור נכון אלא שיש כמה תיקונים:
לא 'ירוחם' אלא 'בסידור'.
לא הר"ר שמאי אלא הבית ישראל.
זה הכל....
בר ששת כתב:רוצה לרצות כתב:והרי הסיפור כפי שהוא מופיע בפאר ישראל ח"ג עמ' נח הערה 9:בסוף ימי האמרי אמת זי"ע בירושלים, כאשר גברה חולשתו מאד ומיעט בדיבורים, ארע שהביאו לו בסעודת עיוה"כ חלה אחת בלבד, והיה מרמז שרוצה מה, אך לא הוציא מפ"ק רק את המלה 'בסידור'. איש לא הבין מה חפצו. המשמשים ניסו להביא אליו סידור ולא נתרצה בו.
לפתע נכנס אל החדר ה'בית ישראל' זי"ע, וכשמעו את הענין, חש מהר אל המטבח והביא חלה נוספת לאביו הק' ללחם משנה, ותומ"י בצע עליהם ונחה דעתו. ויהי לפלא איך הוא זי"ע היחיד אשר כעין הבזק ירד לסוף כוונתו, שמרמז למה שנאמר בסידור הרמ"ק. (מפי הרב צבי יהודה אברומוביץ),
א"כ הסיפור נכון אלא שיש כמה תיקונים:
לא 'ירוחם' אלא 'בסידור'.
לא הר"ר שמאי אלא הבית ישראל.
זה הכל....
זה עוד לא הכל.
עוד תיקון: לא הרב צבי יהודה, אלא צבי יצחק זצ"ל...
רוצה לרצות כתב:והרי הסיפור כפי שהוא מופיע בפאר ישראל ח"ג עמ' נח הערה 9:בסוף ימי האמרי אמת זי"ע בירושלים, כאשר גברה חולשתו מאד ומיעט בדיבורים, ארע שהביאו לו בסעודת עיוה"כ חלה אחת בלבד, והיה מרמז שרוצה מה, אך לא הוציא מפ"ק רק את המלה 'בסידור'. איש לא הבין מה חפצו. המשמשים ניסו להביא אליו סידור ולא נתרצה בו.
לפתע נכנס אל החדר ה'בית ישראל' זי"ע, וכשמעו את הענין, חש מהר אל המטבח והביא חלה נוספת לאביו הק' ללחם משנה, ותומ"י בצע עליהם ונחה דעתו. ויהי לפלא איך הוא זי"ע היחיד אשר כעין הבזק ירד לסוף כוונתו, שמרמז למה שנאמר בסידור הרמ"ק. (מפי הרב צבי יהודה אברומוביץ),
א"כ הסיפור נכון אלא שיש כמה תיקונים:
לא 'ירוחם' אלא 'בסידור'.
לא הר"ר שמאי אלא הבית ישראל.
זה הכל....
תולעת ספרים07 כתב:"כמו שבשבת הוא מזון הנפש הרוחני, והיו בע"ש לוקטים לחם משנה, כך ביום הכיפורים יטלו לחם משנה בעיוהכ"פ למזון הגשמי הזה".
קצת תמוה וטעון ביאור.
בערב שבת לקטו לחם משנה בהיות שהמן לא יירד בשבת וכפי שכתוב "קידשו במן"
אך לשם מה לקטו לחם משנה בערב יום הכיפורים.
והרי לא הוצרכו לאכול ביום הכיפורים.
זקן ששכח כתב:תולעת ספרים07 כתב:"כמו שבשבת הוא מזון הנפש הרוחני, והיו בע"ש לוקטים לחם משנה, כך ביום הכיפורים יטלו לחם משנה בעיוהכ"פ למזון הגשמי הזה".
קצת תמוה וטעון ביאור.
בערב שבת לקטו לחם משנה בהיות שהמן לא יירד בשבת וכפי שכתוב "קידשו במן"
אך לשם מה לקטו לחם משנה בערב יום הכיפורים.
והרי לא הוצרכו לאכול ביום הכיפורים.
הרי האוכלים ביום הכפורים מרובים על שאינם אוכלים. בכל משפחה ממוצעת שבה יש זוג הורים הצמים, יש כנגד זה כמה וכמה ילדים שאינם צמים. וכי עבורם אין צורך במנה ליוהכ"פ?
אוצר החכמה כתב:צודק, פשוט לא יאמן!
אבל באיזה כרך של אמרי שמאי זה נמצא כי חיפשתי בעמודי 233 ולא מצאתי.
איש_ספר כתב:ראיתי היום את הספר החדש על הגאון החו"ב ר' שמאי גינזבורג בעל 'אמרי שמאי' ומי שזכה לשמש בצעירותו את ה'אמרי אמת'.
ושם הובא הסיפור - שכבר התפרסם בעבר - על גאונותו של ר' שמאי שעל ידה היה פותר רמיזותיו וקריצותיו של האמ"א.
לדוגמא הובא גם סיפור זה... וכבר כ' במקו"א שלא נמצא כן ברבינו ירוחם בשום מקום (וגם לא בשא"ר).
רוצה לרצות כתב:והרי הסיפור כפי שהוא מופיע בפאר ישראל ח"ג עמ' נח הערה 9:בסוף ימי האמרי אמת זי"ע בירושלים, כאשר גברה חולשתו מאד ומיעט בדיבורים, ארע שהביאו לו בסעודת עיוה"כ חלה אחת בלבד, והיה מרמז שרוצה מה, אך לא הוציא מפ"ק רק את המלה 'בסידור'. איש לא הבין מה חפצו. המשמשים ניסו להביא אליו סידור ולא נתרצה בו.
לפתע נכנס אל החדר ה'בית ישראל' זי"ע, וכשמעו את הענין, חש מהר אל המטבח והביא חלה נוספת לאביו הק' ללחם משנה, ותומ"י בצע עליהם ונחה דעתו. ויהי לפלא איך הוא זי"ע היחיד אשר כעין הבזק ירד לסוף כוונתו, שמרמז למה שנאמר בסידור הרמ"ק. (מפי הרב צבי יהודה אברומוביץ),
דראל כתב:הובא באמרי שמאי עמ' 233 כי פעם הוצרך ר' שמואל אויערבך למצוא את מאמר חז"ל המפורסם "יעקב אבינו לא מת". שאל את אביו הגרש"ז, שהורה לו לשאול את ר' שמאי גינזבורג על כך. הוא ענה לו על אתר שהמאמר הזה נמצא רק בתנחומא מהד' באבער, ואל תחפש בשום מקום אחר , כי לא תמצא.
אינני תוהה על גאונותו של ר' שמאי על כך, אלא על עורכי הספר, שכלל לא בדקו את הסיפור טרם שפירסמו אותו, משום שהמאמר הנ"ל מופיע במפורש במסכת תענית ה ע"ב!
נוטר הכרמים כתב:דראל כתב:הובא באמרי שמאי עמ' 233 כי פעם הוצרך ר' שמואל אויערבך למצוא את מאמר חז"ל המפורסם "יעקב אבינו לא מת". שאל את אביו הגרש"ז, שהורה לו לשאול את ר' שמאי גינזבורג על כך. הוא ענה לו על אתר שהמאמר הזה נמצא רק בתנחומא מהד' באבער, ואל תחפש בשום מקום אחר , כי לא תמצא.
אינני תוהה על גאונותו של ר' שמאי על כך, אלא על עורכי הספר, שכלל לא בדקו את הסיפור טרם שפירסמו אותו, משום שהמאמר הנ"ל מופיע במפורש במסכת תענית ה ע"ב!
היום פגשתי את אחד מנכדיו של ר' שמאי ז"ל, שהיה מעורב בהוצאת ספר תולדותיו, תוך כדי שיחתינו סיפר לי על ה'פאשלות' כלשונו שקרו בספר, ולדוגמא ציין את הסיפור הנ"ל! המעשה הזה מקורו בסרט הקלטה מטושטש שהושלם בדמיונו של הכותב, הסיפור ביסודו נכון, אבל לא זה המאמר שחיפשו, כמובן!
ברוז כתב:האם נדפסו היכן שהוא מאמרים בהלכה מרבי שמאי גינזבורג ?
חרסון כתב:לא פשלה כ"כ גדולה, אבל כתוב בספר הנ"ל גם שר' שמאי גינזבורג אמר שהביטוי 'לב מלכים ושרים ביד ה'' מופיע לראשונה במהר"ץ חיות ומשם נשתרבב לפיות ההמונים. נכון שהביטוי מופיע שם, אבל גאון כמוהו יש להניח שהכיר מקורות קודמים בזמן לביטוי זה.
חרסון כתב: ואם אינני טועה, הצירוף 'לב מלכים ושרים' דייקא (לא ביד ה', אבל בתוספת על הנאמר במשלי) הוא בסליחה אשכנזית קדומה.
מקדש מלך כתב:מעניין. על כל פנים לגבי הרבי האמצעי לא יפלא שבקיאותו של הרב שמאי הגיעה לכדי ידיעת המפרשים שבסוף הש"ס, אך לא עד ידיעת ספרי הרבי האמצעי.
רוצה לרצות כתב:איש_ספר כתב:רוצה. יאש"כ. חפשתי בסידור הרמ"ק (תפילה למשה) ולא מצאתי שם כלום בענין. אבל אולי לא חפשתי מספיק.
בהערה שם מצוטט לשון הרמ"ק:
"כמו שבשבת הוא מזון הנפש הרוחני, והיו בע"ש לוקטים לחם משנה, כך ביום הכיפורים יטלו לחם משנה בעיוהכ"פ למזון הגשמי הזה".
כמו"כ צויין לעיין בספרו 'עבודת יום הכיפורים'
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 595 אורחים