נתקלתי באקראי בדברי הפתחי תשובה יו"ד סי' ק' וחשבתי לשתף את הלומדים בעקבות ט"ו בשבט והחרקים -
נמלה - עיין בספר כו"פ שלמד היתר על נמלים הגדלים בפירות וקמח שאף אם פירשו בטילים בס' דהרי הא דבריה אינה בטילה דוקא כשהוא אסור מתחלת ברייתו ונמלה אין אסור מתחלת ברייתו דהא קודם שפירשה היתה מותרת עכ"ד
בפלתי הדברים ארוכים לציטוט, אבל בסעיף שאחרי הוא מביא היתר נוסף בכך שמצדד לדעת הראשונים שבריה בטלה באלף [הובא בטור והשו"ע חולק] ז"ל בתחילת הדברים:
אי בריה באלף בטיל או לא, יש מחלוקת, ולהיות כי לצורך נפש הוא, כי בעו"ה במדינות הללו בימים החמים, ממש אין פרי ומחיה ומזון לחם וכדומה שאין בו רחש, ואי אפשר כמעט לבודקן, אמנם הוא מעט הכמות, עד אשר אם נחית לביטול במועט יבטלו, אמרתי מאין לנו עזרה אשר נענה ביום פקודה, אנוסה לבית המלך מלכי רבנן, ולחקור הדין, ודעת קדושים נמצא הסוברים דבטלים באלף.
הנה לנו שני טעמים להיתר, אולי בכוחות משותפים נצליח להרכיב את הרשימה של הק"נ טעמים לטהר את השרץ. ח"ו לא למעשה, רק להגדיל תורה ולהאדיר.