הודעהעל ידי משה דוויק » א' פברואר 03, 2019 1:27 pm
משו"ת יביע אומר חלק ד' - חושן משפט סימן ו'
ו"יש לצרף לזה גם מ"ש מעכ"ת עפ"ד הרמ"ע מפאנו (סי' פה) שכ', דהא דאין מגדלין בהמה דקה בא"י, היינו בשילוח הרגל אבל במכניס לה מזונות במקום שמור לא גזרו חכמים, שאל"כ תכבד העבודה בלשכת הטלאים. ועוד דהו"ל גזרה שאין רוב הצבור יכולים לעמוד בה. ע"כ. אמנם יש להקשות ע"ז מהמעשה של אותו חסיד שהיתה העז קשורה לכרעי המטה, ואפ"ה הקפידו עליו חבריו, באמרם, לסטים מזויין בביתו של זה. ואם איתא איך מצאה הקפידה מקום לנוח, והרי בודאי שהיה שומרה החסיד שלא תרעה בשדה אחר. ושו"ר למרן החיד"א בכסא רחמים (באבות דר"נ פל"ה) שהקשה כן על הרמ"ע. ע"ש. וכ"כ בס' עמודי אש על הירוש' (סוף פסחים). ע"ש. וכ"כ המהרש"א במהדו' בתרא, דס"ל להגמ' שכיון דבסתם נאמר האיסור שאין מגדלין בהמה דקה משמע דהיינו בכל מקום ובלי שום צד היתר, שאל"כ מאי מקשה הגמ' מדתנן אין מגדלין כו' דילמא הכא איירי בקשורה, א"ו דסתמא קתני שאין מגדלים בכל גווני. ע"ש. וכ"ה בחו"מ (סי' תט) ובב"י שם. ע"ש."
וא"כ נפל התירוץ