מיללער כתב:בגליוני הש"ס להגר"י ענגיל עמ"ס קידושין ע. בדברי רש"י על אליהו כופתו, שרש"י מציין שאין זה אליהו שבמקרא דא"כ מקמי דהוי אתי מאן כפתיה, אלא שהכוונה למלאך ששמו אליהו.
וציין על זה רבי יוסף ענגיל: עמ"ש עה"ג חולין ס' ע"א בשם בעה"ת עה"ת.
בעוה"ר לא זכינו לגליונותיו על סדר קדשים, האם יש מי שיודע להבין על מה הציון סובב?
בהיותי עוסק טובא בתורת הרה"ג רי"ע זצ"ל, אנסה לשער.
בהע"ת = בעלי התוספות.
וכנראה כוונתו על המובא בגמ' שם
דרש רבי חנינא בר פפא יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו פסוק זה שר העולם אמרו בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למינהו באילנות נשאו דשאים קל וחומר בעצמן אם רצונו של הקדוש ברוך הוא בערבוביא למה אמר למינהו באילנות ועוד ק"ו ומה אילנות שאין דרכן לצאת בערבוביא אמר הקדוש ברוך הוא למינהו אנו עאכ"ו מיד כל אחד ואחד יצא למינו פתח שר העולם ואמר יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו
ועל זה בדעת זקנים לבעלי התוספות בראשית א, יב
תוצא הארץ דשא למינהו. במס' חולין (דף ס' ע"א) דריש, שנשאו דשאים ק"ו בעצמן וכו', פתח שר העולם ואמר, יהי כבוד ה' לעולם. וקשה למאן דאמר, חנוך זה מטטרו"ן, ומטטרו"ן זה שר העולם, שהרי באותה שעה, עדיין לא נברא חנוך. וי"מ דתרי שר העולם הוי. ועוד י"ל, דההיא לא הויא כמאן דאמר, חנוך זה מטטרו"ן, ומיהו אף לדידיה י"ל, דנהי דאיהו לא נברא, נשמתו או מזלו, מיהא נברא, שאמר לההוא קרא, כדאשכחן גבי ספר תולדות אדם, דדרשינן, מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא דור דור וחכמיו, אעפ"י שלא נבראו אותן הדורות, מ"מ נשמתם ומזלם הראה לו:
מהלכי תוספות אלו, יישבו גם קושית רש"י בקידושין הנ"ל.
ופשוט.