בריושמא כתב:מכון האר"י פישל הוא פשלה.
פרשת_דרכים כתב:אולי יש ליישב הגרשיים ע"פ מה שנהוג להכניסם במילים זרות, וכלשון האקדמיה ללשון:
"בספרות הרבנית ובספרות העשויה בדמותה מוצאים גרשיים במילים זרות לשם הבדלתן מן העבריות וכן במילים שהכותב מבקש להדגיש"
פרשת_דרכים כתב:הארי טרומן יוכיח, ששמו Harry, ונכתב באל"ף:
https://www.hamichlol.org.il/הארי_טרומן
זאב ערבות כתב:פרשת_דרכים כתב:הארי טרומן יוכיח, ששמו Harry, ונכתב באל"ף:
https://www.hamichlol.org.il/הארי_טרומן
אך טרומן היה גוי ופישל יהודי ולכן השמיט את האלף
פרשת_דרכים כתב:אולי בהוספת האל"ף והגרשיים רצו לרמוז לשמו העברי: ישראל אהרן
הרבנים מרדכי יהודה ליב זק"ש, אהרן יעקובוביץ, שמואל אליעזרי, רפאל הכהן קוק, משה דוד בקשט, חיים שרגא פייבל פרנק [אשכול לזכרו], שלום אליהו ננקנסקי, משה חלמיש, מאיר הכהן קפלן, יעקב הלוי כלאב [אשכול לזכרו], בנימין צבי יהודה רבינוביץ'-תאומים, אליהו יצחק פריסמן (אפרסמון), שמעון סטרליץ, אברהם וילהלם, שמואל ברוך ורנר [אשכול לזכרו], זוסמן ריגר, אפרים גרבר, דוד דרבקין, דוד קליימן, חיים הוטנר.
אליהו יצחק פריסמן (אפרסמון), מרדכי יהודה ליב זק"ש, רפאל הכהן קוק, בנימין צבי יהודה רבינוביץ'-תאומים, שמואל אליעזרי, שלום אליהו ננקנסקי, שמעון סטרליץ, חיים שרגא פייבל פרנק, משה דוד בקשט, יעקב הלוי כלאב, אהרן יעקובוביץ, מאיר הכהן קפלן, משה חלמיש, יעקב יוסף דזימיטרובסקי.
מוסד ליצירת ספרותיות תורניות
בבית המוסד החדש בשכונת הבוכרים, אשר קנה מר הארי פישל מניורק והקדישו ל"דרישת התלמוד", בהדרכתו ובפיקוחו של הראש הראשי לא"י הר' א. י. הכהן קוק היתה מסבת עתונאים יפה בשבוע זה.
על יד שלחן ערוך מגדנות באופן מודרני ישבו העתונאים באי-כח עתונים מן הארץ וחו"ל והרב קוק הסביר בהרצאה ארוכה ומלאה רעיונות מעמיקים ומבריקים על התפתחות הספרות התלמודית מאז ועד היום, ונתן ביאורים למהותו של המוסד החדש הזה שהוא מכוון למעולים מן הישיבות (לא דוקא מישיבת "מרכז הרב"), אשר ייצרו ויחדשו דברים בכתב על התלמודים הירושלמי והבבלי, ועל מאורות ההלכה והאגדה וכו'.
במוסד הזה יהיו נהוגים, מלבד הלמוד בתלמודים, גם שעורי הדרכה בכתיבת חבורים ויצירות ספרותיות תורניות. יצירת התלמידים, ולכל לראש יצירתו הגדולה של הרב קוק, "הלכה ברורה", שחבר על הש"ס, יצירה שהרב עסוק בה זה עשרות שנים, יודפסו בהוצאת הקרן הספרותית התלמודית, שיצר אותו הנדיב מר פישל. הרב קוק בהרצאתו הבליט את ערך המפעל החדש הגדול הזה והפליג לספר בשבחו של הנדיב.
העתונאים קורלניק, סילמן, מיכלין, שחראי ועוד עוררו שאלות שונות והרב ענה עליהן כהלכה. במסבה זו השתתפו גם הרבנים [אהרן] טיטלבוים וקוק (אחי הרב קוק והוא רבה של עיר יזרעאל), ור' בראז מפתח-תקוה, הוא גיסו של הרב פישל, וכן הפרופיסור [שמואל] קליין מן המכללה העברית. המסיבה ארכה יותר משלוש שעות (דואר היום, ח' חשון תרצ"ב, עמ' 4)
גלאגוזים כתב:אם אכן מדובר בגיסו של הג"ר אברהם שפירא זצ"ל, הרי שבניו נושאים היום את השם קליימן.
המפורסם שבהם הוא הג"ר שלמה קליימן, שהיה ראש ישיבת שיח ידידיה, שגם הוא למדן אדיר.
איש_ספר כתב:חלמיש תודה על החומר המיוחד! (מיהו הוא ר' משה חלמיש?)
במכון הרי פישל שברחוב דוד היה במשך שנים ישיבה לאמריקנים לא מי יודע מה ישיבתיים...
ישנו שם גם בית כנסת שכונתי, לפני שלושים שנה התפללתי שם הרבה כילד בשבתות ואני זוכר אותו כמדולדל שלא לומר דכאוני.
הרב הרשמי או רשמי למחצה היה ר' יוסף כהן (אביו של ר' דוד מחברון). אני זוכר אותו בעיקר שותק. זכיתי לדון לפניו בקרקע אם מותר ללבוש שעון מחשב (בעבר היה להיט) בשבת...
מה הרקע של הפיצול בין מכון אריאל שבבית וגן, שעמד תחת חסותו של הרב ש"י כהן, לבין המכון הותיק ברחוב דוד?
מכון אריאל הוא גם סיפור עצוב. חלומות ודמיונות, הוד והדר, תמונה אדירה של הרי פישל בכניסה, ובפועל המקום די שמם.
כשלמדתי בבית וגן הייתי מבלה שם בספריה המוזנחת (ישב שם ר' יעקב ליפשיץ בעל סנהדרי גדולה, ועוד יהודי שעוסק בדרשות חז"ל, מתקיפי קמאי (...) ושמו ארליך.
נכחתי שם גם בשיעור של הגרע"י שנאמר לזכרו של הרב אונטרמן. ספק אם היה מניין.
פעם האחרונה ראיתי פועלים משליכים רדיטורים של הסקה למשאית של סוחרי מתכת...
איש_ספר כתב:הרב הרשמי או רשמי למחצה היה ר' יוסף כהן (אביו של ר' דוד מחברון). אני זוכר אותו בעיקר שותק. זכיתי לדון לפניו בקרקע אם מותר ללבוש שעון מחשב (בעבר היה להיט) בשבת...
איש_ספר כתב:חלמיש תודה על החומר המיוחד! (מיהו הוא ר' משה חלמיש?)
במכון הרי פישל שברחוב דוד היה במשך שנים ישיבה לאמריקנים לא מי יודע מה ישיבתיים...
...
...
איש_ספר כתב:מעניין. יש"כ.
אגב הרב אפרים גרבר הנזכר שם, הוא שבגינו נסגרה הבריכה שע"י ישיבת פוניבז', בריכה ששרידיה היו קיימים לפני עשרים שלושים שנה בחצר בית הכנסת חמדת צבי שברחוב ריב"ז.
פרשת_דרכים כתב:אולי בהוספת האל"ף והגרשיים רצו לרמוז לשמו העברי: ישראל אהרן
איש_ספר כתב:חלמיש תודה על החומר המיוחד! (מיהו הוא ר' משה חלמיש?)
חיים שלום סגל, ברוך נאה [עליו ב"נודע בשיעורים", עמ' 373-377; משהו על עבודתו במכון בריש הקדמת ר"ש ליברמן למהדורתו על דברים רבה], יצחק חיים קרסניצקי [עליו במוסף שב"ק לית"א, תולדות תשנ"ז, עמ' 10-13], י' ל' פרנק, משה גרוסברג [תולדותיו בתמצית ברשימת כותבי הערכים באצנה"ת, שככלל כדאי להכירה], יעקב מרדכי בלומנטל [עוד עליו במהדורת גיסו רמי"ל זק"ש לפסקי רבינו אליהו לסדר זרעים], אברהם יוסף ורטהיימר, מ' לוי, י' מ' ראטה, יוסף כהן [ראו דברי זכרון מתלמידו הרב יעקב דוד שמאהל (כסאות לבית דוד א, עמ' 8), וכתבה עליו במוסף שב"ק לית"א, בהעלותך תשע"א, עמ' 30-31].
מכתב להמערכת
בחשוון תרצ"ג, נפתח בירושלים "מכון הרי פישל לדרישת התלמוד" עם תכנית רחבה ומקיפה לחמש שנים ונתקבלו בו תלמידי חכמים הגונים ממצוייני הישיבות בירושלים. המחזור נקבע בתחילת הווסד המכון לחמש שנים. במשך השנים האלה ישתלמו התלמידים בתורה ובצאתם יאצלו מתורתם ומיראתם על הקהלות הקדושות, שישמשו בקרבן בתורת רבנים ורועים בישראל.
במשך השנים האלה חלו שינויים כבירים בארץ וזה שנתיים, שהמצב הפוליטי מעורפל וזה גרם לתמורה כבירה בחיים הכלכליים בארץ, מתקופה של גאות ו"פרוספריטי" לשעה קשה של משבר ומצוקה כלכלית.
מזלם של תלמידי המכון גרם, שהתקופה של חמש השנים נגמרה בשעה קשה זו, שתנועת הבנין וההתיישבות פחתה במידה ניכרת ואין עכשיו מקומות פנויים בשביל רבנים, ראשי ישיבה.
אני מוצא לחובה לפנות בזה אל נשיא המכון, הרב הראשי של ארץ-ישראל, ולכבוד הרבנים הראשיים בתל אביב, חיפה ופתח תקוה שיאחזו באמצעים נמרצים מתאימים לבטל רוע הגזירה שהמחזור הראשון יישאר לעוד שנה, עד שיתבהר המצב הפוליטי ויוטב המצב הכלכלי, כי מסבת המצב הכלכלי הקשה על מנהלי הישיבות ובתי-המדרש הקבועים לתלמוד בארץ-ישראל להתאמץ בשארית כוחותיהם לאזן את תקציבם החדשי ואין להם שום אפשרות לקבל חברים חדשים.
חטא לא יכופר הוא לפטר בשעה זו תלמידי חכמים מובהקים, גדולים בתורה וביראה, הראויים להיות מורים ורועים בישראל ולעזבם לנפשם בלי משען ומשענה...
הרב דוד דראבקין.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 520 אורחים