עוד לקח בידו אבני חפץ ואבני נזר, והשליך אותם מידו כאילו הם צרורות, כי הבין כל הדברים בלא חכמה ודעת. וזה כי מה שתרגם יונתן בן עוזיאל (בראשית א, ז) "ויעש אלקים את הרקיע [ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן] "; 'ועביד סומכיה דרקיע תלתא אצבעתא ביני סטרא שמיא למי אוקינוס, ואפריש בין מיא דלרע לרקיע ובין מיא דמלעילא לרקיע'. ומפני שהבין הרקיע הזה שהוא הגלגל, היה נפלא על המאמר הזה. ובדעתו השיב הוא אחור דברי יונתן בן עוזיאל, אשר בחכמתו כל עוף הפורח עליו נשרף (סוכה כח א). ובאמת אין ראוי להשיב על דבריו, ועליו נאמר כדאמרי אינשי; כי אחד מן בני אדם ירבה לשאול יותר ממה שמאה חכמים גדולים יכולים להשיב. ומכל מקום נשיב על דבריו, אחר שגלה פניו, ודרש בהגדה של דופי. וזה כי כבר אמרנו, כי אין הרקיע הוא הגלגל, רק התחלת עולם התחתונים, והוא מבדיל בין התחתונים לעליונים. והרי כל דבר שהוא מבדיל בין דבר לדבר, והוא באמצע, יש לו שלשה חלקים; יש לו בחינה מה אל מה שלמעלה, ויש בחינה במה אל מה של מטה, ויש לו בחינה מיוחדת מה שאינו שייך לא למעלה ולא למטה. ולכך תרגם יונתן בן עוזיאל על הרקיע שהוא כמו ג' אצבעות. שירצה בזה כי הרקיע הזה מבדיל, מתיחס אל אשר הוא למעלה מן הרקיע, ומתיחס גם כן אל אשר הוא למטה מן הרקיע, ויש בו דבר מיוחד לעצמו, כמשפט המבדיל, כמו שהתבאר. ולא באנו לבאר לך עיקר סוד מים עליונים ומים תחתונים והרקיע שהוא מבדיל ביניהם, כי אין זה מקומו, רק מה שאמר כי הרקיע זה הוא ג' אצבעות, הוא ענין חכמה במעשה בראשית. והרי גמרא היא בפרק אין דורשין (חגיגה טו א) צופה הייתי בין מים עליונים ולתחתונים, ואין בין מים עליונים לתחתונים רק ג' אצבעות. והרי הכתוב אומר (בראשית א, ו) "יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים". ולא היה ראוי לדבר בזה כלל, רק להראות לכל איך לעג על דברים שהם דברים גדולים מאוד מאוד.
מדברי מהר"ל (בבאר הגולה באר השישי) על רבי עזריה מן האדומים. יתכן שלפי מסקנות האחרונים אין זה יונתן עצמו (וגם המהר"ל מן הסתם לא היה עיקר ענינו לדקדק בפרט הזה). אבל המהר"ל מצא בתרגום הזה חוכמה ועומק כחכמתם של חז"ל. וכל מלה נוספת מיותרת...