בעניותי איני בוש לשאול,
קיי"ל דקטנה אין לה יד לקידושין.
ואם אין לה אב וקיבלה קידושין דאינה מקודשת.
ואיני יודע האם החיסרון הוא משום דאין לה דעת לקידושין,
ככל דעת הניצרך בחלויות למיניהם,
וה"נ לחלות הקידושין צריך לדעתה וליכא.
אך א"כ מהו לישנא דהש"ס בכ"מ דקטנה אין לה "יד",
דחיסרון דעת שנו כאן ולא חיסרון ב"יד".
או דהחיסרון הוא מפני שאין לה יד לקנין כסף הקידושין.
אלא שלפי זה הלא צריך לצאת שקטנה תהא מקודשת בביאה או בשטר וזה לא שמענו.
מסתמא יש ראיות רבות לענין זה
אודה למי שיחכימני בזה
ומה שהתעוררתי לזה הוא,
דהנה בב"מ י' ב' מבואר דקטנה יש לה יד לקבל גט.
והק' רבינו פרץ שם מאי שנא דלענין קידושין לית לה יד?
ותי' דבגט לא בעינן לדעתה דהא מיגרשא בע"כ,
משא"כ בקידושין דבעינן דעתה לקידושין לכן לקטנה ליכא יד.
נמצא דלפי דבריו החיסרון הוא ב"דעת" ולא ב"יד".
אך לו"ד היה מקום לומר אחרת.
דלפי מה שייסד הקצות דבגט לא צריך זכיה, וסגי בנתינה,
ואילו בקידושין לכאורה הוא פשוט דצריך קנין בכסף הקידושין [ודלא כהגרנ"ט המחודש בריש קידושין],
א"כ הלא החילוק הוא פשוט,
דבגט מהני גם בקטנה לפי שיש לה יד מציאותית וסגי בזה לדין "נתינה",
משא"כ בקידושין צריך קנין בכסף הקידושין,
ולקטנה ליכא יד לקנין הכסף.
ומה שהרבינו פרץ לא כתב כן,
י"ל דהוא משום דאף בקידושין נחשב שזכתה בכסף קידושין,
דהא לשיטת תוס' בכל הש"ס דעת אחרת מקנה מהני מן התורה,
וה"נ יש דעת של המקדש ותזכה הקטנה בכסף הקידושין מן התורה ..