הוה אמינא כתב:היום ראיתי בספר "צפוני דודי" מהג"ר בצלאל פכטהאלט בשם רבי יחזקאל ברטלר זצ"ל שמי שמשלם לקבלן שיפוצים וכלול במחיר חומרים שאמור לקנות אח"כ, וכן לנהג הסעה שבנוסף לדרך משלם על הדלק שאמור לרכוש למלא את הרכב, צריך שיהיה "יש לו", ובלא"ה זה ריבית.
החכימני נא בכמה שאלות:יואל שילה כתב:להפתעתי גיליתי שלבעלי עסקים רבים אין היתר עיסקה, ונדהמתי, שהרי כל כך קל להכשל.
היום הזמנתי הדפסת שתי חוברות [מהדורה חדשה של חוברותי על עירובין ומקוואות], כאשר מטעמי נוחות נוח לי יותר לשלם לאחר הדפסת האחת, ולפני השניה.
כתבתי כעת למנהל בית הדפוס [לאחר שבשבוע שעבר שוכנע לעשות היתר עיסקה]:
זו בדיוק דוגמא של חשש ריבית.
שהרי התשלום המוקדם על החוברות שלא יוצרו עדיין הוא הלואה שלי אליך, ובתמורה להלוואה אתה מסכים לקבע את הסכום אף אם המחירים יעלו בינתיים עד הייצור בפועל.
הפתרונות הם:
להחליט שהתשלום הוא רק על החוברות שייוצרו מחר, והחוברות העתידיות הן מתנה, וממילא אין כאן הלוואה שלי אלא תשלום חוב.
או לרכוש ממך את הנייר שכבר יש בחנות תמורת המחיר שדרשת על חוברות - וממילא אין זו הקדמת התשלום אלא תשלום על משהו שכבר קיים.
או להסכים בינינו שאם מחירי ההדפסה יעלו בינתיים - אוסיף עד המחיר הגבוה, ובכך אין לי שום רווח מההלוואה הזו.
ומ"מ בודאי שטוב גם שיש היתר עיסקה.
יבורכו אלו שיכניסו היתרי עיסקה לחנויות ועסקים.
מה עניין הפרי המוציא אג'ואים להלכות ריבית?יואל שילה כתב:מדבריך משמע שהבנת שעשיתי מישמש בין כל הדרכים, ולא היא.
יהודה בן יעקב כתב:הוה אמינא כתב:היום ראיתי בספר "צפוני דודי" מהג"ר בצלאל פכטהאלט בשם רבי יחזקאל ברטלר זצ"ל שמי שמשלם לקבלן שיפוצים וכלול במחיר חומרים שאמור לקנות אח"כ, וכן לנהג הסעה שבנוסף לדרך משלם על הדלק שאמור לרכוש למלא את הרכב, צריך שיהיה "יש לו", ובלא"ה זה ריבית.
חיפשתי מעט בספרי צפוני דודי, ולא ראיתי נידון זה, אשמח לקבל מראה מקום מדויק.
חשבונות רבים כתב:מה עניין הפרי המוציא אג'ואים להלכות ריבית?יואל שילה כתב:מדבריך משמע שהבנת שעשיתי מישמש בין כל הדרכים, ולא היא.
הבנתי שהצעת כמה פתרונות חלופיים, ושאלתי על הפתרון של מתנה או קניית הנייר שאם תעשה כך הוא לא יהיה מחוייב להדפסת החוברות.
מענין. האם יש מקור להיתר זה?יואל שילה כתב:חשבונות רבים כתב:מה עניין הפרי המוציא אג'ואים להלכות ריבית?יואל שילה כתב:מדבריך משמע שהבנת שעשיתי מישמש בין כל הדרכים, ולא היא.
הבנתי שהצעת כמה פתרונות חלופיים, ושאלתי על הפתרון של מתנה או קניית הנייר שאם תעשה כך הוא לא יהיה מחוייב להדפסת החוברות.
לא מישמֶש בסגול ובמלרע - שהוא פרי, אלא מישמַש בפתח ובמלעיל - שהוא 'תערובת'.
אה"נ הוא יוכל לתת לי נייר, אבל ביודעו ומכירו קאמינא שיותר משתלם לו לרוץ אחרי בשרות VIP מאשר לגרום לי נזק, שאז הנזק שהוא יגרום לעצמו גדול עשרת מונים.
אראל כתב:שאלה: באופן שהמלוה צפוי לקבל כמה טובות מן הלוה, אך אי אפשר לפרטם כי רבים המה [ומצוי למשל כאשר האב לוה מן הבן], וכדי לצאת מכל חשש רוצה המלוה לסדר היתר עיסקא
היאך מפרש בהשטר את הפשרנות וכדו'? והלא הוא דבר שאין לו קצבה מיוחדת? [כמובן שהטובות בדרך כלל אינם שוים יותר מן הריוח שהיה יכול להרויח מן ההלואה, באופן שכשר וישר לעשות היתר עיסקא בכהאי גוונא]
נוצר תאנה כתב:מענין לענין באותו ענין, אם צריך לעשות הלויני ואלוך, לכאורה צריך דוקא הית"ע של כולו פקדון.
אך ראיתי בברית יהודה [פ"מ כמדומני הערה לב] שיכול להכניס גם תנאי כזה בסכום ההתפשרות, אולם אינני מבין איך זה מועיל, הלא הוא מקבל משהו תמורת ההלואה, דהיינו המלוה השני מרויח שהמלוה הראשון מאמינו בשביל שילונו. וכן המלוה הראשון בתורו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 144 אורחים