ב"ק ד. עבד ואמה שהזיקו האדון פטור מלשלם - מה הדין בעבד קטן?

[מיללער]

במס' ב"ק ד. עבד ואמה לאו אע"ג דכוונתן להזיק אפ"ה פטירי וכו' אמר רב אשי אטו עבד ואמה לאו טעמא רבה אית בהו, שמא יקניטנו רבו וילך וידליק גדישו של חבירו ונמצא זה מחייב את רבו מאה מנה בכל יום.

מקור הדין הוא משנה במס' ידים פ"ד מ"ז, להשיב לצדוקים שטענו למה בשור וחמור שהזיקו חייבין ועבד ואמה פטורין "אמרו להם אם אמרתי בשורי וחמורי שאין בהם דעת תאמרו בעבדי ואמתי שיש בהם דעת שאם אקניטם ילך וידליק גדישו של אחר ואהא חייב לשלם".

וכבר האריכו הראשונים ואחרונים בטעם הפטור, אם זה כמו תיקון העולם כדי שלא יחייב את רבו מאה מנה בכל יום, אבל מעיקר הדין היה האדון חייב לשלם (כן משמע מדברי המאירי) או שבעצם אין על האדון חיוב שמירת עבדו ואמתו שהרי יש בהם דעת, כלשון המשנה עצמה, או משום שמצינו שעל נזקי ממונו חייב רק באופנים המבוארים בתורה או הנלמדין מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן, ועל עבד אין שום מקור לחייב את האדון, אלא שאחר שהעבד אין לו ממון משלו ונמצא שפגיעתו רעה, היה הוו"א שהאדון ישלם את חיובי העבד, על זה באה התשובה שאם יתחייב האדון לשלם מחמת חיובי העבד יעשה זאת העבד בכוונה לחייב את האדון אם יקניטו (כן כתב החזו"א ועוד אחרונים).

שאלתי הוא, אם יש לאחד עבד קטן שאין לו דעת, ויצא והזיק נכסי אחר, לכאורה בזה לא שייך כל הני טעמי ודמי ממש לבהמה וחיה שהזיקו (עי' קידושין כב: עבד קטן כבהמה דמי) או שמא כיון שחז"ל פטרו את האדון מלשלם משום תיקון העולם, לא פלוג בין קטן וגדול. (ואולי יהי' תלוי בין טעמי הפטור)

כמו כן יש לשאול, אם האדון שלח את עבדו ואמתו להזיק, אף שבדר"כ אמרי' אשלד"ע ושלח ביד פקח פקח חייב, אולם כאן אולי יתחייב לשלם מצד ממונו שהזיקו, וכאן אין לומר שמא יקניטנו שהרי אדרבא הוא שלחו, או אולי גם בזה נאמר לא פלוג ופטור מלשלם.

[שמואל דוד]

עיין תוספות ב״ק כא: ד״ה אדם ובגרנ״ט סימן קיב, וע״ע בגידולי שמואל שם.

[מיללער]

עיין תוספות ב״ק כא: ד״ה אדם .

עיינתי שם ולא מצאתי שייכות לאחד משאלותי, אולי תוכל להרחיב הדיבור ולא רק לציין חידות סתומות

[שמואל דוד]

עיינת בגרנ״ט וגידולי שמואל?
ע״ע בשו״ת פלגי מים http://hb.borisute.com/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=409
(לא יודע מדוע אתה כפוי טוב. לא זו בלבד שאף פעם לא קבלתי תודה ממך, אבל אתה גם אוהב להקניט אותי)

[מיללער]

תודה רבה על הרחבת הדברים ועל הקישור

אין לי הגרנ"ט והגידולי שמואל, אבל כאמור עיינתי בהתוס' ולא מצאתי שייכות שם למה ששאלתי.

מהשו"ת פלגי מים נראה שמדבר מחיוב של 'הורים' לשמור קטן, האם דן גם בענין 'אדון' בחיוב שמירת עבדיו הקטנים?

[שמואל דוד]

גרנ״ט:

5CD68AD5-5A4D-4A12-A049-B48D586BFFAD.jpeg (860.2 KiB) נצפה 2113 פעמים

גידולי שמואל: http://hb.borisute.com/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=40

[מיללער]

תודה רבה כבוד הרב

-

מהגרנ"ט משמע שכל הפטור בעבד קטן הוא כמו שכ' החזו"א שאין בכלל חיוב על האדון לשלם מצד ממונו שהזיק, אלא שיש סברא לשלם את חובות עבדיו וזה לא שייך בעבד קטן. אולם אם ננקוט שאכן יש חיוב מצד ממון המזיק וכמו שמשמע מדברי המאירי, אז אולי יש לחייב האדון בנזקי עבדו קטן.

אולם בגידולי שמואל פירש שאף בזה יש פטור מטעם לא פלוג, וכמו שאמרנו, ועל זה הביאו ראיה מדברי התוס' שלא תירצו דמיירי בעבד קטן שהזיק.

[שמואל דוד]

יישר כח.

וע״ע בספר פני אריה http://hb.borisute.com/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=48
ובשיעורי רבי דוד פוברסקי זצ״ל עמ״ס בבא קמא דף ד׳.

[מיללער]

יישר כח.

וע״ע בספר פני אריה http://hb.borisute.com/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=48
.

תודה רבה

ונראה שהפני אריה אכן למד כן בפשטות דברי הגמ' שגם על עבד קטן פטור האדון, וצ"ע לדבריו דא"כ מאי האי דקאמרי בגמ' שטעם הפטור הוא משום שמא יקניטנו וכו' הלא זה לא שייך בעבד קטן, והלא לדבריו על עבד גדול פטור מטעם אשלד"ע, וכל עיקר החידוש הוא רק על עבד קטן, ויש לדחוק שכוונת הגמ' הוא משום לא פלוג ועדיין הדבר צ"ע.


ועי' גם בגליוני הש"ס להגרי"ע כאן בב"ק ד. שדן בארוכה בענין הפטור על נזקי עבדו ובטעם הדבר.