תוכן כתב:דברתי עכשיו עם ר' אלון מוסיוף, בנו של ר' רחביה בנו של ר' שלמה ושאלתי אותו לפרטי המעשה. והוא אמר לי כך שהכולל נפתח לשלשה טעמים:
...
ומודה אני לה' שזכיתי להציל כבודם של כל הרבנים הגאונים הנ"ל.
וכתב שם הש"ך ס"ק היתומים אין פוסקים עליהם צדקה אפילו לפדיון שבויים אפילו יש להם ממון הרבה אלא אם כן פוסקין עליהם לכבודם כדי שיצא להם שם
ולכן אחרי שהרב תוכן בירר שאכן נעשה להם בזה שם, עד שלכה"פ כהיום אחר המעשה אומרים שזה היה רצונם ומאויים מאז, הרי שאף אם אינו נכון למפרע אבל לכה"פ הרי סימן שיצא להם בזה שם, והם ג"כ עשירים מופלגים לדברי הרב הנוטר, שפיר קעביד הדיין שפסק להם כן אם כוונתו היתה לעשות להם בזה שם.כתב הב"ח דמדברי הרמב"ם וטור נראה דדוקא ביש להם ממון הרבה שהם עשירים מופלגים, ומהסמ"ג נראה דאף ע"פ שאין להם ממון הרבה כיון שהם בכלל עשירים פוסקים לשום להם שם וצ"ע ע"כ. ונ"ל דהא דפוסקים עליהם לעשות להם שם היינו שמותר לעשות כן ואין הדיין מוציא ממון בזה שלא כדין, וכן משמע מלשון הרמב"ם וטור שכתבו ואם פסק הדיין עליהם לעשות להם שם מותר, וכן כתב הסמ"ג עשין קס"ב ואם כוונת הדיין להחשיבם לעשות להם שם מותר לפסוק להם עד כאן. משמע דר"ל דכשאין כוונתו לעשות להם שם מוציא ממון שלא כדין ואיסורא קא עביד, אף שהיתומים סומכין על דבריו לפי שהם סוברים שהם מחוייבים בכך, וכשכוונתו לעשות להם שם מותר. אבל אם האפוטרופוס של יתומים עומד לפנינו ואומר שאינו חפץ שיצא להם שם אין כופין אותן, כן נראה לי.
מתעמק כתב:בענין ברכה קודם הדלקה, כיון שאינו מקבל שבת בהדלקתו ולא בברכתו, כמבואר באו"ח רס"ג מג"א ס"ק י"ח, וכפי המשתקף מהמשך הדברים שהדליק הגנרטור וכו', א"כ הרי נכון בזה לברוך עובר לעשייתן ואח"כ להדליק (ואף המג"א ס"ק י"ב לא קפליג ביו"ט אלא משום לא פלוג, ולדברי המחהש"ק שם לא שייך לעניננו, אלא אף בלא"ה וודאי שבאנשים דיעשו כן אף בשבת ליכא בזה משום לא פלוג ולא מנהגא כדמוכח גם ממג"א ס"ק י"ח הנ"ל)
ואשה שמתנית שאינה מקבלת שבת בהדלקה או איש דקי"ל לקמן דאין צריך להתנות משמע בדה"ח דאפ"ה ידליקו ויפרסו ידיהם ואח"כ יברכו משום דלא פלוג וכדעת המ"א אבל מדברי הגאון רע"א בחדושיו ומדברי ח"א מוכח דבזה יברכו ואח"כ ידליקו:
קו ירוק כתב:תוכן כתב:דברתי עכשיו עם ר' אלון מוסיוף, בנו של ר' רחביה בנו של ר' שלמה ושאלתי אותו לפרטי המעשה. והוא אמר לי כך שהכולל נפתח לשלשה טעמים:
...
ומודה אני לה' שזכיתי להציל כבודם של כל הרבנים הגאונים הנ"ל.
השאלה מי נאמן? הסיפור שלך מבעה"ב בנו של בעה"ב, ללא אסמכאות ('מפורש בצוואה' - ראית ציטוט מדויק?), וללא שאמור להיות לו ידיעה מה עשה אביו, ואיך.
לעומת סיפור בצבעים מדויקים ע"י גאון בן גאון - בעל המעשה בעצמו (והמאושש גם ע"י הגאון המספר - שמעיד שהלכו להרב סאלים משמע היה עליו השפעה)
דרומי כתב:כהערה כללית ולאו דוקא לאשכול ספציפי זה, אכן מן הראוי לחזק את כבודה של המלה הכתובה. לא כל דבר שאומרים 'מפה לאוזן' מתאים להיות כתוב לדורות, ולפעמים עצם העלאת הדברים על הכתב מוציא מהם את כל החן והטעם עד כדי בזיון.
קו ירוק כתב:אינני חייב לקבל את הפרשנות דפה. אבל עובדה מפי שני גאונים שליט"א, נאמנות 'כבי תרי' - תרתי משמע.
בפרט שלדבריך, המספר לך אמר ש'בהחלט יתכן - אך אינו יודע'. מכאן והלאה אין הוא מוסמך לספר מעבר להשערות.
.השוחט כתב:אני חוזר וקורא להרב השוחט שיביא לנו עוד מאוצרו הטוב על עוד גדולים וטובים, דוגמת ראשי ישיבת פוניבז' לצעירים שבצילם הסתופף, עליהם הרחבנו את הדיבור באשכולות לזכרם לפני שנים.
קו ירוק כתב:תוכן כתב:דברתי עכשיו עם ר' אלון מוסיוף, בנו של ר' רחביה בנו של ר' שלמה ושאלתי אותו לפרטי המעשה. והוא אמר לי כך שהכולל נפתח לשלשה טעמים:
...
ומודה אני לה' שזכיתי להציל כבודם של כל הרבנים הגאונים הנ"ל.
השאלה מי נאמן? הסיפור שלך מבעה"ב בנו של בעה"ב, ללא אסמכאות ('מפורש בצוואה' - ראית ציטוט מדויק?), וללא שאמור להיות לו ידיעה מה עשה אביו, ואיך.
לעומת סיפור בצבעים מדויקים ע"י גאון בן גאון - בעל המעשה בעצמו (והמאושש גם ע"י הגאון המספר - שמעיד שהלכו להרב סאלים משמע היה עליו השפעה)
קו ירוק כתב:כבר מילתי אמורה שלא מחויב שהפרשנות לדברי המספר שליט"א - אמיתית.
אם יש לך שאלה לך שאל אותו. אבל שקר בודאי הוא לא שיקר. ולומר שהוא משקר ואביו הגאון שליט"א גם משקר, ושגם לו חסר ממ"ח קנינים, זוהי טיפשות וחוצפה ולא יודע מה יותר ממה.
קו ירוק כתב:לך נא ושאל את הגאון הגדול רבי יהודה עדס, אם כנים הדברים אם לא. וכל עוד ולא שאלת אני אומר שללא הסטת הנושא לדברים צדדיים, הרי שיש כאן סיפור, וחזקה מימים ימימה על המספר שלא שינה מן העובדות. ונעזוב את הפרשנות.
מקדש מלך כתב:אני לא כל כך מבין למה עשו עליו סיבוב. אביו אמר לו להקדיש בית לתורה.
לא פירט כיצד. ברור שלפתוח כולל במקום זה הכי מוצלח (לא מדובר על החזקה. ואם רוצה מעצמו גם להחזיק, זו החלטה שלו).
גם אם האב לא חשב על הרעיון, יתכן מאוד שזה כבר לא משנה, כי הוא דיבר על הקדשת הבית בלי לפרט, ובודאי הוה ניחא ליה בהכי.
אנו לא מבין כל כך מה ההתלהמות ואיפה האונאה. אולי מישהו יכול להסביר לי?
בעסקיו הפרטיים כל אחד היה יכול לייצג עמדה כזו, רק כשזה מגיע לחפצי שמיים צריך להיות אולטרא יקה?
אבי חשב מעט ואמר לו, בודאי אין הכוונה לסתם הקדש, כפי שהיה נהוג בירושלים שמקדישים את הבית למוסד שירויח ממנו את ה'דמי מפתח' של הדיירים, אלא הכוונה היא שיקים שם בתוך הבית כולל לאברכים מופלגים שיעסקו בתורה, ואזי יהיה הבית קודש לתורה.
הפרשנות היתה נשמעת למואסיוף כרחוקה ולא מקובלת, והחל מתווכח עם אבי. אבי הציע שחכם נתן סאלם (אביו של הגאון רבי אברהם סאלים יבלחט"א)ישמש כ'בורר' ביניהם להכריע הצדק כדברי מי. הם נפנו ונכנסו אצל החכם, הלה הבין מיד את הענין, עשה עצמו כמעמיק בענין ובלע את צחוקו, ואמר למוסאיוף, אין ספק כי צודק חכם יהודה ואביך התכוין כדבריו.
לאחר שצלח בידו הענין....
פרנקל תאומים כתב:ר' קו ירוק, לא ברור מדוע אתה כ''כ מתעקש, מסבירים לך שישנה מצווה וחובה לדון ת''ח לכף זכות, ולא להאמין ששני ת''ח הונו ח''ו יהודי אמיד ו"עשו עליו סיבוב'' בקריצת עין כדי שיפתח ''כולל''.
תוכן כתב:נוטר הכרמים כתב:בהזדמנות זו אספר את מה ששמעתי לא מכבר מהגאון המקובל רבי יעקב עדס שליט"א על השתלשלות הקמת 'כולל ש"ם' המפורסם והעמדת רבינו זצוק"ל בראשו, תמיד הציקה לי המחשבה איך ר' שמואל התגלגל למקום הזה. ובכן מגלה לי ר' יעקב 'הכל בזכות מו"ר אבי שליט"א'. אביא את הדברים קרוב למקור.
"לאבי שליט"א, בתקופת היותו אברך צעיר ממש היה שיעור לבעלי בתים מסוג ה'עמך' בשכונת בית וגן. שיעור בו העביר הלכה פשטות ממש בלשון צחה וברורה, הוא אף הדגים להם כיצד מעשרים אבטיח... הלכות ברכות וכו', דומה לשיעורים של חכם עובדיה ע"ה. עם הזמן הצטרף לשיעור יורשו של שלמה מוסאיוף, שהיה לו בעלות על בתים רבים בשכונת הבוכרים. ערב אחד, אותו אדם המתין לאבי לאחר השיעור, והוא סח בפניו כי רוצה הוא את עצתו, אביו כתב בצוואתו כי בית אחד מן הבתים הוא יקדיש לתורה, מה כוונתו. אבי חשב מעט ואמר לו, בודאי אין הכוונה לסתם הקדש, כפי שהיה נהוג בירושלים שמקדישים את הבית למוסד שירויח ממנו את ה'דמי מפתח' של הדיירים, אלא הכוונה היא שיקים שם בתוך הבית כולל לאברכים מופלגים שיעסקו בתורה, ואזי יהיה הבית קודש לתורה.
הפרשנות היתה נשמעת למואסיוף כרחוקה ולא מקובלת, והחל מתווכח עם אבי. אבי הציע שחכם נתן סאלם (אביו של הגאון רבי אברהם סאלים יבלחט"א)ישמש כ'בורר' ביניהם להכריע הצדק כדברי מי. הם נפנו ונכנסו אצל החכם, הלה הבין מיד את הענין, עשה עצמו כמעמיק בענין ובלע את צחוקו, ואמר למוסאיוף, אין ספק כי צודק חכם יהודה ואביך התכוין כדבריו.
אני מקוה מאד שהסיפור בצורה שאתה מספר אותו, אינו אמת.
קו ירוק כתב:פרנקל תאומים כתב:ר' קו ירוק, לא ברור מדוע אתה כ''כ מתעקש, מסבירים לך שישנה מצווה וחובה לדון ת''ח לכף זכות, ולא להאמין ששני ת''ח הונו ח''ו יהודי אמיד ו"עשו עליו סיבוב'' בקריצת עין כדי שיפתח ''כולל''.
השיבוך כהלכה במקם שרציתי לקצר. אישית מנין לי לדעת מה האמת, אבל ר' נוטר בשם ר' יעקב בשם הגרי"ע נאמנים עלי שהסיפור לא שונה בהרבה ממה התרחש באמת. תחת עדות המצהיר שאינו יודע אבל נראה לו כו"כ ..
הפרשנות - הסבירוה.
בברכה המשולשת כתב:לתועלת הבירור
אוצר החכמה כתב:יש סתם משהו מוזר בסיפור הזה.
הרב עדס נולד חמש עשרה שנה לאחר פטירת מוסאיוף כך שהסיפור הוא ששלושים וחמש שנים ומעלה אחרי פטירתו בא בנו לשאול אודות הצוואה? קצת משונה.
נוטר הכרמים כתב:השוחט,
יישר כח, חילך לאורייתא.
הצעתי להתחיל מר' ישראל בן שלום, ב'יתד' היום הופיע שמחר היארצייט, שמונה שנים.
.השוחט כתב:זכרונותיי מהג"ר נפתלי נבנצאל בש"א
והגר"ש איינשטיין בש"ב
(ר' בנימין קורלנסקי עוד לא מסר שיעורים).
מהגראי"ל, כמויות.
בליל שבת היתה דרכו בתקופה מסויימת בהיותו בבני ברק להיכנס אחרי מעריב לבית אחד מגדולי ישראל לדבר בלימוד (אני לא מפרט מי, אולי יש כאלו שסבורים שעדיף לא לפרט כגון דא), וגם הפעם למרות שהתפלל באיזור ויז'ניץ צעד לביתו של החכם הזה, ובדבריהם אמר לו החכם "מסתמא אתם מתאכסנים כרגיל אצל ר' ליפא", רבינו ענה לו שלא וכנ"ל, אמר לו החכם "ומה עם אל ישנה אדם מאכסניה שלו", ענה לו רבינו שהוא צודק ולא חשב על זה...
פרנקל תאומים לפני שנה כתב:יש לי לא מעט דברים לכתוב ולספר על הגר"ש שלנו זצ"ל, חלקם מן התקופות הרחוקות שמסתמא אף אחד כאן לא הכיר ולא ידע. עוד חזון למועד.
פרנקל תאומים כתב:אמרו לי ידידיי:
עד איזו שנה לימד הג''ר שמואל אויערבאך זצוק''ל בישיבת איתרי?
בויקיפדיה איתא דהגר"ש היה באיתרי עד תשל"ז.
אנחנו מחכים מאד. באשכולות על מרנא הגראי''ל זי''ע כמעט ולא כתבו תלמידים מובהקים שלו מהישיבה קטנה דפוניבז', כ''א רק כלל ישראל, וישנה כמיהה לשמוע עוד ועוד מתלמידיו בישיבה.
בלי נדר.
אותו גדול בישראל שאליו אתה רומז הוא ניהו כמובן רבינו הגראי''ל זי''ע, מדוע לא לכתוב זאת?
דרופתקי דאורייתא כתב:כך מסתבר לכאורה,
ויש על עצה זו דהגרי"ז תשובה ארוכה מלאה בקיאות נפלאה של גאב"ד אנטטורפן הגאון ר"ח קרוייזויט זצ"ל שנדפסה בקובץ עץ חיים באבוב.
גם זו לטובה כתב:גא"מ לבקשת רבים מהרב ה"שוחט"- נא פתח אוצרך הטוב.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 421 אורחים