עיין בזוהר פקודי רל"ז א' דפוס ראשון, וז"ל: 'אשר אין בה מום (במדבר י"ט ב'), דא מלכות יון דאינון קריבין לארחי מהימנותא', והריקאנטי הביא הדברים בפירוש במדבר שם. הזוהר חוזר על דברים אלו בזוהר חדש יתרו ס"ג ב': 'ונגה לו סביב (יחזקאל א' ד'), דא איהו מלכות יון דסחרא לון נוגה ולא בהו נגה דכתיב בהו סביב. בגין דלית בכל מלכוון דאינון קרבין לאורח מהימנותא כוותייהו'.
ברם, בדפוסים הבאים בפרשת פקודי או שהניחו בסוגריים או שמחקו לגמרי התיבות: 'דאינון קריבין לארחי מהימנותא'. ולא אדע מה עוול מצאו בתיבות אלו, ובפרט אחרי שנמצא כמותם גם בזוהר חדש, וגם הריקאנטי הביא לשון זה מהזוהר עצמו. האם ידוע משהו בנידון?