ראה חולין כז, א תנא דבי ר' ישמעאל, ור' ישמעאל הוא אמורא (ראה רש"י ד"ה ותנא). (שו"ר ברש"י זבחים מא, ב ד"ה תנאי היא, שכל תנו רבנן קרי תני דבי רב)
וכן 'תנא דבי אליהו' שאף אם נאמר שנתחבר התנדב"א על ידי ר' ענן אבל עכ"פ זה אמורא.
ואם כן 'תנא דבי' מהו? הרעיון ש'נאמר משמו' או שזה נאמר על ידי אחד השונה אצל ר' ישמעאל.
אולי זה פשוט. היום שמתי לב לכך.
האם מכירים אתם לשון זו אצל תנאים? (יש תנא דבי רב ורב תנא ופליג)
ואגב, לשון 'תנא דבי ר' ישמעאל' הוא הלכה כמבואר ב'מבוא התלמוד' לר"י בן עקנין פ"ג אות נז, ומה שאין כן לשון 'דבי ר' ישמעאל תנא' שאינו הלכה וצ"ע החילוק.