בברכה המשולשת כתב:יש מחלוקת אם יש דין צעב"ח בגוי ימש"ו (ומן הסברא מובן כי נכבד הכלב מן הגוי)
לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ. אַף הַגּוֹי כַּכֶּלֶב. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כֶּלֶב כְּמַשְׁמָעוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר בִּנְבֵלָה 'אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי', קַל וָחֹמֶר לִטְרֵפָה שֶׁמֻּתֶּרֶת בְּכָל הֲנָאוֹת. אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'לַכֶּלֶב'? לִמֶּדְךָ שֶׁהַכֶּלֶב מְכֻבָּד מִן הַגּוֹי, שֶׁהַנְּבֵלָה לַגּוֹי, וְהַטְּרֵפָה לַכֶּלֶב. (רש"י מן המכילתא)
עקביה כתב:מה זאת אומרת למה סטרו? כדי שיבטלה!
בפשטות להכות גוי לא גרע מצעב"ח, וודאי אסור. אבל לצורך מותר.
למה שיאבד אם הוא יכול לבטל.
שמואל דוד כתב:עקביה כתב:מה זאת אומרת למה סטרו? כדי שיבטלה!
בפשטות להכות גוי לא גרע מצעב"ח, וודאי אסור. אבל לצורך מותר.
למה שיאבד אם הוא יכול לבטל.
יש דין כופין בעכו״ם?
לכאורה יש דין לאבד עבודה זרה?
ביקורת תהיה כתב:לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ. אַף הַגּוֹי כַּכֶּלֶב. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כֶּלֶב כְּמַשְׁמָעוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר בִּנְבֵלָה 'אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי', קַל וָחֹמֶר לִטְרֵפָה שֶׁמֻּתֶּרֶת בְּכָל הֲנָאוֹת. אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'לַכֶּלֶב'? לִמֶּדְךָ שֶׁהַכֶּלֶב מְכֻבָּד מִן הַגּוֹי, שֶׁהַנְּבֵלָה לַגּוֹי, וְהַטְּרֵפָה לַכֶּלֶב. (רש"י מן המכילתא)
אוֹי לוֹ לִפְלוֹנִי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה!
אוֹי לוֹ לְאָבִיו שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה!
אוֹי לוֹ לְרַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה!
פְּלוֹנִי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה, רְאוּ כַּמָּה נִפְסָדוֹת דֵּעוֹתָיו!
ביקורת תהיה כתב:אוֹי לוֹ לִפְלוֹנִי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה!
אוֹי לוֹ לְאָבִיו שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה!
אוֹי לוֹ לְרַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה!
פְּלוֹנִי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה, רְאוּ כַּמָּה נִפְסָדוֹת דֵּעוֹתָיו!
ביקורת תהיה כתב:לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ. אַף הַגּוֹי כַּכֶּלֶב. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כֶּלֶב כְּמַשְׁמָעוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר בִּנְבֵלָה 'אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי', קַל וָחֹמֶר לִטְרֵפָה שֶׁמֻּתֶּרֶת בְּכָל הֲנָאוֹת. אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'לַכֶּלֶב'? לִמֶּדְךָ שֶׁהַכֶּלֶב מְכֻבָּד מִן הַגּוֹי, שֶׁהַנְּבֵלָה לַגּוֹי, וְהַטְּרֵפָה לַכֶּלֶב. (רש"י מן המכילתא)
תנחומא וישב סי' ג כתב:מעשה באנטונינוס שבא לקיסרין ושלח אחר רבינו הקדוש והלך עמו ר"ש בנו ור' חייא הגדול ראה ר"ש שם לגיון אחד נאה ומשובח ראשו מגיע לקפאלירס של עמודים, א"ל לר' חייא ראה כמה פטומין עגלין של עשו, נטלו רבי חייא והוליכו לשוק והראהו סל של ענבים ושל תאנים והזבובין עליהם, א"ל רבי חייא זבובין אלו ואותו לגיון שוין, כשעלה ר"ש אצל אביו, א"ל כך אמרתי לר' חייא וכך השיב לי, א"ל כל כך נתן רבי חייא הבבלי ממש שהשוה אותן לזבובין לפי שלגיונים אלו אינן ספונין לכלום, אבל זבובין הקדוש ברוך הוא עושה שליחותו בהן שנאמר (ישעיה ז) והיה ביום ההוא ישרוק ה' לזבוב אשר בקצה יאורי וגו'
וּבְכָל אָדָם אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, וּכְמוֹ שֶׁהוּא הָרְאָיָה שֶׁמִּמֶּנּוּ הֵבִיא, שֶׁהוּא נֶאֱמַר לִבְנֵי נֹחַ, לֹא לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְבַדָּם, וְרָצָה רַבִּי עֲקִיבָא לְזַכּוֹת אֶת כָּל אָדָם, אַף לִבְנֵי נֹחַ. וּמַאֲמָר מָלֵא אָמַר הָרַמְבַּ"ם בְּפֶרֶק שְׁמִינִי מֵהִלְכוֹת מְלָכִים: צִוָּה משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מִפִּי הַגְּבוּרָה לָכֹף אֶת כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם לְקַבֵּל מִצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ. וּמֵעַתָּה אֲנִי תָּמֵהַּ: לָמָּה זֶּה רָחֲקָה הַדֶּרֶךְ מִן הַמְפָרְשִׁים וְלֹא רָצוּ לָלֶכֶת בָּהּ לְפָרֵשׁ דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁאָמַר מַאֲמָרוֹ כְּלַפֵּי כָּל אָדָם, כִּי אִם לְיִשְׂרָאֵל בִּלְבַד, וְנִסְמְכוּ בְּמַאֲמָרָם זַ"ל אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם וְכוּ', וַהֲרֵי זֶה דְּרָשׁ עַל דְּרָשׁ, וּבָזֶה נִכְנְסוּ בְּדֹחַק עִנְיַן הַצֶּלֶם, וּבְפֵרוּשׁ הַכָּתוּב שֶׁהֵבִיא לִרְאָיָה. אֲבָל בְּעֵינַי זוֹ הַדֶּרֶךְ דֶּרֶךְ סְלוּלָה וּמְרֻוַּחַת, כִּי בָּא רַבִּי עֲקִיבָא לְהַיְשִׁיר לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, לְהַמְשִׁיךְ לִבָּם אֶל רְצוֹן קוֹנָם וְחֵפֶץ צוּרָם, יִזְכְּרֵם לְטוֹבָה, וְשֶׁהֵם חֲבִיבִים שֶׁנִּבְרְאוּ בְּצֶלֶם לְהוֹרוֹת נָתַן בְּלִבָּם וכו'.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 134 אורחים