הודעהעל ידי אבני גזית » ג' אפריל 02, 2019 5:54 pm
מעדות תלמידו הגה"צ רבי דוד יהודיוף זצ"ל
אכילתו הייתה בצמצום רק כדי חייו, בשר לא אכל כלל ועיקר בימות החול, ורק לכבוד שבת היה טועם כל דהו כדי לקיים מצות עונג שבת. וכל זה עשה כדי להגביר את נשמתו במעשה הרוחניות ולמעט תאוות הגוף.
ושמעתי מפיו כי פעם לעת זקנותו, אושפז בבית החולים, ומשום שחששו שמא יש תולעים במעיו, לכן בודדו אותו מיתר החולים. ראה הרופא כי אינו אוכל מאומה מלבד פת חריבה, וניסה לשכנעו שיאכל מנת עוף מדי יום כדי שיתחזק.
ויען לו רבינו, "יש לי בביתי ספריה גדולה עם למעלה מאלפיים ספר, וכולם למדתי בהם ואני יודע אותם כמעט בעל פה, וזה בזכות שלא אכלתי ולא עינגתי את עצמי במאכלים מקטנותי, ולכן התקיים בי הכתוב 'ותורתך בתוך מעי', ועכשיו אתם חוששים לתולעים בתוך מעי? אין הדבר כן ואל תיראי תולעת יעקב. במעי יש תולעת ספרים ולא תולעת גשמית".
אמר הרופא, "אם כך, נעשה צילום ונראה לכבודו את התולעים"! השיב רבינו, "אך בצלם יתהלך איש", לשון מיעוט, לא בצילומים יתהלך איש. גם אם תצלמו, לא תראו מאומה.
ולמחרת ערכו צילומים מקיפים ולא נמצא זכר לשום תולעת, כי רק תורת ה' הייתה בתוך מעיו...