בתהלה למשה תולדות הישמח משה זי"ע על ישמח משה על נ"ך איתא וז"ל: כל חומרא שנאמרה באיזה ספר נהג בעצמו בחג הפסח, לא שתה קאפע בפסח לאשר כי בספר חק יוסף נאמר כי הוא קטניות, אם כי שחק מזה, עכ"ז היא בעצמו נהג גם חומרא זאת עכ"ל.
ובספר ייטב פנים למרן בעל היטב לב זי"ע במאמר דורש טוב באזהרות לשבת הגדול אות י"ז וז"ל: הקאווע הצומח בגערטנער היא קטניות ואסור לשתותו בפסח, כיון שגדל בשרביטין דמי לחרדל שאסור מטעם זה כמ"ש הטורי זהב סי' תנ"ג, עכ"ל.
אבל הקדושת יו"ט נהג לשתות קאווע ואחריו בנו הרה"ק מסאטמאר זי"ע כן הובא במחזור דב"י אות פ"ט
המציאות כהיום שהיא גדל באילן וכבר ציין אחד מחברי אתר דכבר כתב הרב חיד"א שאינו קטניות אלא גודל על עץ, כפי שראה בעצמו כשהיה באמשטרדם ובפיזא, עיין בספרו טוב עין סימן ט' אות ו', [וראה מעגל טוב השלם עמ' 70 ועמ' 151]. וכן נקטו כמה אחרונים
בפשטות מלשון הייטב פנים משמע שמדבר מקאווע שגדל בגינה האם יש לאחר ידוע משתי מיני קאווע ?