תולעת ספרים07 כתב:ולעצם העניין שהביא ר' ישבב במה שפירשו עלה אלוקים בתרועה, מעולם אני תמה, שהרי פשוט הכוונה בזה יתעלה אלוקים בתרועה, כלומר, יתגדל שמו יתברך על ידי תרועה וכפי שמשמע להדיא בפרק מ"ז בתהלים בפרק שאומרים לפני התקיעות.
וכן הוא שם להדיא ברש"י בפסוק ה' יבחר לנו וכו' ויחזירנו לתוכה ואז יתעלה בתרועה, וקול שופר שנתקע לפניו בשיר על עולות וזבחים ושלמים.
וצ"ע מניין לקחו לפרש עלה אלוקים בתרועה שהקב"ה מסתלק בתרועה היפך כוונת הפסוק.
תולעת ספרים07 כתב:תולעת ספרים07 כתב:ולעצם העניין שהביא ר' ישבב במה שפירשו עלה אלוקים בתרועה, מעולם אני תמה, שהרי פשוט הכוונה בזה יתעלה אלוקים בתרועה, כלומר, יתגדל שמו יתברך על ידי תרועה וכפי שמשמע להדיא בפרק מ"ז בתהלים בפרק שאומרים לפני התקיעות.
וכן הוא שם להדיא ברש"י בפסוק ה' יבחר לנו וכו' ויחזירנו לתוכה ואז יתעלה בתרועה, וקול שופר שנתקע לפניו בשיר על עולות וזבחים ושלמים.
וצ"ע מניין לקחו לפרש עלה אלוקים בתרועה שהקב"ה מסתלק בתרועה היפך כוונת הפסוק.
רבי ישבב מה אתה אומר על השאלה הזאת?
על פניו קושיא חזקה.
מותיב ומפרק כתב:תולעת ספרים07 כתב:תולעת ספרים07 כתב:ולעצם העניין שהביא ר' ישבב במה שפירשו עלה אלוקים בתרועה, מעולם אני תמה, שהרי פשוט הכוונה בזה יתעלה אלוקים בתרועה, כלומר, יתגדל שמו יתברך על ידי תרועה וכפי שמשמע להדיא בפרק מ"ז בתהלים בפרק שאומרים לפני התקיעות.
וכן הוא שם להדיא ברש"י בפסוק ה' יבחר לנו וכו' ויחזירנו לתוכה ואז יתעלה בתרועה, וקול שופר שנתקע לפניו בשיר על עולות וזבחים ושלמים.
וצ"ע מניין לקחו לפרש עלה אלוקים בתרועה שהקב"ה מסתלק בתרועה היפך כוונת הפסוק.
רבי ישבב מה אתה אומר על השאלה הזאת?
על פניו קושיא חזקה.
הרב תולעת.. אין אף התחלת קושיא..
בודאי הכוונה שהוא ית' מתעלה כביכול בתרועה... ואכן לכן בסילוק שכינתו ית' מריעין שיתעלה שמו ית' ביציאתו כביכול.
ישבב הסופר כתב:ר' שבטי:
אף אני אשלם לך כגמולך...
אמרו חכז"ל בתענית ל: "לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיום הכיפורים, ופריך בשלמא יום הכיפורים משום דאית ביה סליחה ומחילה יום שניתנו בו לוחות האחרונות. "
ועיין ברש"י שם וברשב"ם ב"ב קכ"א. וברש"י שמות לג יא שהאריכו בזה שנתינת לוחות השניות היה מתוך ריצוי ובשמחה ובלב שלם, ויאמר ה' סלחתי כדבריך. ע"ש.
וג"א שליט"א הוסיף לי ע"ז את דברי הרמב"ן בהקד' לויקרא, ז"ל "וצוה בכהנים הנגשים אל ה' שיתקדשו שהזהיר על טומאת מקדש וקדשיו וגם שלא יהרסו לעלות אל ה' כמו שאמר דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרוכת אל פני הכפרת אשר על הארון ולא ימות כי בענן אראה על הכפרת כאזהרת פן יהרסו אל ה' לראות ונפל ממנו רב ואחר כך יגביל המשכן כהגבלת הר סיני בעת היות שם כבוד אלהי ישראל", ודו"ק.ישבב הסופר כתב:...במצוות הגבלה אמר הקב"ה למשה רבינו ע"ה "לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה אם בהמה אם איש לא יחיה, במשוך היובל המה יעלו בהר". ורש"י ז"ל פירש בד"ה במשוך היובל "כשימשוך היובל קול ארוך הוא סימן סלוק שכינה והפסקת הקול וכיון שאסתלק הם רשאין לעלות". [יעויין שם ב' פירושים אם הכוונה ב'משוך' הוא התקיעה או ההפסקה.] ויעויין בדברי הראב"ע שהביא בשם רס"ג שכוונת הכתוב 'במשוך היובל המה יעלו בהר' הוא שביום הכיפורים כשירד משה ושני לוחות השניות בידו, וציווה לבנות משכן, אז תקעו בשופר והותר לעלות...
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 27 אורחים