מתהלך כתב:פשוטי המקראות מאוד חזקים בעניין הזה, אבל כמדו' שהגר"א עצמו דווקא מזכיר את הסוגיא של ט"ו ט"ו שהגמ' לומדת מפסח לסוכות והוא לומד להפך מסוכות לפסח.
בסוכות אין מצוות אכילה, אלא מצווה שכל ישיבתו תהא בסוכה, ולכאו' ב' נידונים הם, הא' הוא מצוות תשבו כעין תדורו אשר היא חובה גמורה בכל שבעת הימים, והב' הוא הנידון שיהא קיום מצווה באכילה, ובזה כבר נסתפק המשנ"ב (סי' תרל"ט) האם כשם שיש מצוה לדברי הגר"א במצה בפסח כך נילף מהקישא דט"ו ט"ו לסוכה.
והחלוקה בדברים מבוארת להדיא בר"מ בסה"מ (עשה קס"ח) שכתב "וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים. אוכלין ושותין וישנין בסוכה כל שבעה בין ביום בין בלילה וכו', אכילה בלילי יום טוב הראשון בסוכה חובה, אפילו אכל כזית פת יצא ידי חובתו, מכאן ואילך רשות, רצה לאכול סעודה סועד בסוכה, רצה אינו אוכל כל שבעה אלא פירות או קליות חוץ לסוכה אוכל כדין אכילת מצה בפסח".