בפיה"מ (ערכין פ"ג מ"ב) כתב הרמב"ם על חומר שעורים "הוא בית זרע שלשים סאין מן השעורים, והוא גדול הרבה מבית זרע שלשים סאין חטין."
ואילו בהלכות ערכין וחרמין (פ"ז, ה"ד) ז"ל: החומר הוא הכור, והוא שני לתכין, והלתך חמש עשרה סאין, נמצא החומר שלשים סאה שהן עשר איפות כל שלש סאין איפה, וכבר בארנו בהלכות שבת שהמקום שיש בשבורו חמשים אמה על חמשים אמה הוא בית סאה והוא מזרע סאה, נמצאת למד שהמקום שיש בשבורו חמשה ושבעים אלף אמה שהוא ברבוע מאתים ארבע ושבעים אמות על מאתים ארבע ושבעים אמות בקירוב הוא בית כור והוא זרע חומר שעורים.
המידות ממש זהות לכאורה! או שלא זכיתי להבין את דבריו.
ובמיקרופדיה התלמודית (בית כור) "ויש מן הראשונים שכתבו ששיעורי בית כור וסאה משוערים בזריעת חטים (ר"ש כלאים ב ב), והוא קטן בהרבה מזרע חומר שעורים (פירוש המשניות לרמב"ם שם), ועל פי זה יש מהאחרונים שכתב שמידת בית זרע חומר שעורים שבפדיון שדה אחוזה לא נודעה מידתה בכמה, ולכן קבעו השיעור במפולת יד ובזריעה בינונית, אבל בית כור סתם האמור בכל מקום מידתו קבועה לפי ערכו של בית סאה שהוא חמשים על חמשים אמה, והוא מקום זריעת חטים, כסתם מאכל אדם (חוות יאיר קסח).