וכתב חד מקמאי:
לעבדך ליצחק: אם הוא עבדך ואינו יצחק, כדיי הוא, אם היא גומלת חסדים לינשא לו, כל שכן לעבדך שהוא יצחק, וצדיק בן צדיק, שהוא ראוי לאשה טובה שגומלת חסדים, וגם היא ראויה לו
לא מצאתי כזו דרשה. השווה פירוש רש"י: "'אותה הוכחת', ראויה היא לו, שתהא גומלת חסדים, וכדאי ליכנס בביתו של אברהם". ושמא זו דרשת מחברנו בדרך שנדרש פסוק אחר: "וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה" (במדבר יב ח), "כלומר: 'בעבדי' אף על פי שאינו 'משה', וכן 'במשה' אף על פי שאינו 'עבדי', כדאי היה לירוא מפניו, וכל שכן שהוא 'עבדי', ועבד מלך - מלך..." (תנחומא, צו, יג).
האם יש בידכם להוסיף?
ואולי מוכרים לכם דרשות נוספות בדומה ל"בעבדי במשה"?