יהודה בן יעקב כתב:כתב בילקוט יוסף מועדים הערות מדיני קריאת פרשיות שקלים זכור פרה והחודש (הסדר לשנה מעוברת) הערה מאוע' בשו"ת דבר משה ח"א סי' כה אות ג, בדין מפטיר שבירך בר' הפטרה והתחיל להפטיר בהפטרת השבוע, ושוב נזכר שהיה צריך להפטיר "מחר חודש", ונסתפק מהרי"ד בעל בית דוד אם צריך לחזור ולברך, וכתב, ולעד"נ שא"צ לחזור ולברך, וראיה מהגנת ורדים כלל א סי' כ. ע"כ. ור"ל שהגו"ר שם הביא מ"ש מרן הש"ע ס"ס קמ בדין המברך על קס"ת והתחיל לקרות והזכירוהו שצריך לקרות בפרשה אחרת, י"א שא"צ לברך וי"א שצריך לברך. וע"ז האריך הגו"ר למעניתו והעלה שא"צ לברך. ע"ש. וס"ל להדב"מ דה"נ דמי להתם וממילא א"צ לחזור ולברך. אולם הבית דוד מספקא ליה בהאי מילתא, אף על גב דלגבי קס"ת פשיטא ליה כל בתר איפכא, וכמ"ש בשו"ת בית דוד סי' סא שיש לפסוק כד' מרן הש"ע וכי"א בתרא שצריך לחזור ולברך. (וע"ע בס' אגורה באהלך (דף א ע"א) שהביא ד' הבית דוד בזה. וכ"כ בשו"ת הגאון מהר"י פראג'י סי' נה. וזה שלא כמ"ש השבו"י ח"א (סי' א) שדעת מרן להקל בזה שא"צ לחזור ולברך. דליתא. וכן העיד בתיקון יששכר שעשה מעשה בפני מרן הב"י להצריכו לחזור ולברך. וע' בברכי יוסף סי' קמ סק"ב. ואכמ"ל). נראה דלגבי הפטרה דקילא י"ל שא"צ לחזור ולברך. אכן בס' כסא אליהו סי' רפד סק"ג, הביא דברי הדב"מ, וכתב, דאנן בדידן דקי"ל כי"א בתרא בסי' קמ להצריך לחזור ולברך גבי קס"ת, וכן נהגנו, פשיטא דה"ה לענין הפטרה. ושמעתי שכן פסק בתשובה רב אחאי גאון מהר"ר אברהם ישראל (בעל בית אברהם על חו"מ). ע"כ. נמצא דס"ל שאין בין קס"ת להפטרה ולא כלום, אכן לדידן נראה לדינא שאם נזכר באמצע ההפטרה או בסופה לפני ברכות אחרונות ודאי שא"צ לחזור ולברך, דלא עדיפא מס"ת שיש להורות דספק ברכות להקל. וכמ"ש מרן החיד"א בס' לדוד אמת סי' ו אות סג. וכ"כ ביפה ללב סי' קמ סק"ב. (וכ"כ הפמ"ג סי' רפד לגבי ההפטרה. וכ"כ בשערי אפרים שער ט סי' לא). ולכן העיקר בזה כהדבר משה הנ"ל. וכ"כ בשו"ת מחזה אברהם די בוטון (סי' ט אות טוב) שאם קרא הפטרת השבוע במקום מחר חודש נסתפק מהר"י דוד (בעל בית דוד), ומהר"ח שאול הביא לזה ראיה מהגנת ורדים שא"צ לחזור ולברך. "ונראים דבריו". ע"כ. הנה שמצאנו חברים להדב"מ הנ"ל. וספק ברכות להקל. פש גבן לברר אם כבר בירך ברכות אחרונות, שבזה מוכח מד' הדב"מ והכס"א, שעכ"פ בכגון הפטרת מחר חודש שנזכרה בש"ס (מגילה לא א), צריך לחזור ולברך. ולכאורה ה"ה להפטרת שקלים ביהוידע הכהן שנזכרה במגילה (כט ב), צריך לחזור ולברך. ובפרט שהמפטיר קרא בס"ת מיוחד מענין השקלים וההפטרה צריכה להיות מענין הפרשה שקרא המפטיר. (כמ"ש תוס' שבת כג: ובמגילה כג. ובמרדכי פ' בני העיר). אכן ראיתי בס' שיורי טהרה (מע' ה אות י), שחולק עמ"ש הכסא אליהו להצריך לחזור ולברך אף בכל הפטרה דעלמא כשטעה וקרא הפטרה אחרת, וכתב, שאף הדב"מ. לא כ"כ אלא בהפטרת מחר חודש דהויא מדינא דהש"ס, משא"כ בשאר הפטרות, דמנהגא נינהו, וא"כ י"ל שאם טעה וקרא הפטרה אחרת א"צ לחזור ולקרות הפטרת השבוע, ואפי' לא בירך עדיין ברכות אחרונות, משום טורח צבור, שמסתמא הצבור קראו הפטרת השבוע כראוי. ולפמ"ש בס' בארות המים סי' ה שאפי' בתקנה הנז' בש"ס בקריאת שני וחמישי אם קרא בסדר אחר יצא, מינה דה"ה הכא שאפי' בהפטרת מחר חודש אם טעה והפטיר הפטרת השבוע והתחיל בברכות שלאחריה שפיר יצא י"ח. ע"כ. ובאמת שהפריז על המדה, במ"ש שאם טעה בשאר הפטרות דעלמא "אפילו לא בירך ברכות אחרונות", א"צ לחזור משום טורח צבור, שבודאי אין לחוש בזה לטורח צבור, כיון שיש חשש שלא יצא י"ח בקריאת הפטרה אחרת שאינה מענין הפרשה, ואילו היה מביא איזה ראיה ברורה נגד הכסא אליהו ומר אחיו שיצא בדיעבד, החרשתי, אבל הואיל ואין לו ראיה על כך למה לא יחזור לקרות ההפטרה הקבועה לפני ברכות האחרונות. ויכנס בספק ברכות לבטלה בקום ועשה. (ומש"ש בתוך דבריו שאף הדב"מ שנסתפק בתחלה אם יחזור לברך היינו דוקא כשלא התחיל בברכות שלאחריה, אבל בהתחיל גם הוא מודה שא"צ לתקן, אין זה מחוור, שא"כ לא היה מקום להסתפק אם יחזור לברך בר' ראשונה כיון שעכ"פ יש צד לומר שיצא בדיעבד. וגם מראייתו מהגו"ר לגבי קס"ת, מוכח דדין הפטרה כקס"ת). וכן מ"ש בסו"ד לדמותו לד' הבארות המים, רב המרחק ביניהם. ולא קרב זא"ז. ומצאתי בס' שם משמעון מנשה (דע"ג ע"ד) שכ' לדחות ד' השיורי טהרה והעלה שאם לא קרא ההפטרה מעין הפרשה לא יצא, וחוזר ומפטיר הפטרת השבוע, ומ"מ לענין ברכות י"ל דסב"ל. כי בשערי אפרים שער ח סי' צב כתב: אם טעה בשבת שקלים וקרא המפטיר בפר' השבוע והפטיר הפטרת השבוע בברכותיה, צריכים להוציא ס"ת שני ויקראו בו פר' שקלים, ואחר ברכה אחרונה יאמר קדיש, ויפטיר ויכרות יהוידע בלי ברכה לפניה ולאחריה. ע"כ. ואף שיש לחלק דשאני התם שעכ"פ קרא בהפטרת השבוע מעין הפרשה משא"כ בהפטרה אחרת, מ"מ מי יכניס ראשו בספק ברכות, לכן יחזור ויפטיר בלי ברכות. עש"ב. אולם ראיתי להגאון מהר"ש קלוגר בס' שנות חיים (בקונט' שו"ת סת"ם סי' יוד ד"מ סע"ב). שפסק, שאם טעה והפטיר הפטרה אחרת צריך לחזור ולברך, ושכן מוכח בשערי אפרים שער ט סי' לא, שכ', אם בירך המפטיר והתחיל לקרות הפטרה אחרת והזכירוהו א"צ לחזור ולברך, ומוכח שאם כבר קרא האחרת ובירך לאחריה צריך לחזור ולברך, אא"כ ההפטרה תלויה במנהג מקומות והפטיר כמנהג מקום אחר שאז א"צ לחזור ולברך. ע"כ (צא ולמד מדיוקו מד' השע"א כמה גבהו דרכיו מדרכי השיורי טהרה דדייק מהדב"מ כל בתר איפכא. ודו"ק). אולם יד הדוחה נטויה לפמ"ש בשו"ת לבושי מרדכי קמא (חאו"ח סי' סז סעיף ב) להסביר ד' השערי אפרים שער ח סי' צב שאם טעו בפר' שקלים והפטירו הפטרת השבוע א"צ לחזור ולברך, שכל ברכות ההפטרה הם ברכות שבח והודאה, ואפי' ברכה א' אינה לבטלה, שעכ"פ קרא בנביא ושפיר קרינן אשר בחר בנביאים טובים וכו'. ולכן העלה שאם טעו בשבת ור"ח וקראו הפטרת השבוע במקום השמים כסאי, ובירך לאחריה, שא"צ לחזור ולברך כשקורא השמים כסאי, ע"ש. ולפ"ז י"ל שגם בטעות שכזו שקרא בעלמא הפטרת פרשה אחרת יצא י"ח ברכות בדיעבד. וראיתי להאשל אברהם מבוטשאטש בסי' תרפה שכ', אם בירך על ההפטרה באחד מארבע פרשיות והתחיל לקרות הפטרת השבוע ונזכר יחזור להפטיר הפטרה הראויה, והברכה הראשונה עלתה לו גם לצאת וכו', ואין זה דומה למי שהראוהו בטעות בס"ת בפרשה אחרת וכו', ואם אמר ברכות שלאחר ההפטרה נראה דלכ"ע צריך לחזור ולברך שנית על ההפטרה הראויה לפניה ולאחריה, ומ"מ צל"ע. עכת"ד. אכן לד' הלבושי מרדכי א"צ לחזור ולברך. וכ"ה לד' השיורי טהרה ושם משמעון. וספק ברכות להקל.
איקטורין כתב:בשו"ת בית דוד סי' סא הסתפק ביו"ט אחרון של פסח בחו"ל שקוראים בסוף פרשת ראה "כל הבכור" וכו' ובטעות לכהן הראו את עליית הלוי "שמור את חודש האביב", חמישה פסוקים אחרי.
ולכאורה כלל לא דמי לקרא הפטרה אחרת שהיא לא מעניין היום, ואם זה בקלף זה לא אותו המקום. וצ"ב האם באמת לספק זה התכוון הדבר משה?
פרנצויז כתב:איקטורין כתב:בשו"ת בית דוד סי' סא הסתפק ביו"ט אחרון של פסח בחו"ל שקוראים בסוף פרשת ראה "כל הבכור" וכו' ובטעות לכהן הראו את עליית הלוי "שמור את חודש האביב", חמישה פסוקים אחרי.
ולכאורה כלל לא דמי לקרא הפטרה אחרת שהיא לא מעניין היום, ואם זה בקלף זה לא אותו המקום. וצ"ב האם באמת לספק זה התכוון הדבר משה?
כבר רמזתי בהודעתי הקודמת שהדבר משה לא כיוון למה שכתוב בספר בית דוד שם, [ועיי"ש שהבית דוד לא נשאר בספק אלא פסק שיש לחזור ולברך], אלא בעל דבר משה מתכוין לעדות (בעל פה?) שבעל בית דוד הסתפק במי שקרא הפטרה אחרת. ועדות זו הובאה גם בס' מחזה אברהם כמש"כ לעיל בהודעתי הקודמת.
בכנסת הגדולה סימן קע"ג הגהות טור ה' מביא את המחלוקת המבי"ט ומהריב"ל ומביא שהסכימו לשיטת המבי"ט מהר"י טייצאק כת"י ח"ג ס"א ומהר"ש חקאן הלוי שם ס"ב עיי"ש. וכתב ע"ז "אמר המאסף כתבתי בתשובה ח"ב סי"ז דאף מהר"ם מטראני לא כתב שהוא איסור דרבנן אלא כשעיקר הכונה למוכר הסחורה. אבל אם עיקר כונתו להלואה אף הוא יודה דהוה איסורא דאורייתא ושם הארכתי עוד יעו"ש ובח"ג סימן מ"ו מ"ז ובספר פני משה ח"א סי' נ"א".
חיפשתי הרבה ולא הצלחתי למצוא את התשובות המצוינות בין בספר בעי חיי בין בספר תשובות כנסת הגדולה,
האם אפשר לסייע בעדי?
אפרקסתא דעניא כתב:ראיתי פירוש נחמד המובא בשם ספר "אמרי בינה" על התורה. האם הג"ר מאיר אוירבך בעל השו"ת הידוע בשם זה, חיבר גם ספר עה"ת? או שזה מישהו אחר. ומיהו?
תודה לעונים.
שייף נפיק כתב:בספר זכירה עם הערות מזכיר מעשה על שד ששמו שומר דפין, והמעשה מובא גם בקיצור של''ה ובהערות מציין שמקור הקדום לספור הוא ר' יעקב קאפיל בעל סידור בית יעקב
לכאורה הוא היה מאוחר לקיצור של''ה
לא כן??
אנא עזרתכם!!
אלפי תודות!!
לענין כתב:כפי זכרוני משה הלל טוען שזו המצאה של שמואל דלוגאטש הסיפור הזה (הובא בקובץ שהעלו כאן 'אגדות שמואל').
דמשק כתב:שבט הלוי ח"א סי' ח.
ולא ידעתי כוונת הציון לשו"ע יו"ד.
מה שנכון נכון כתב:ס"ג שם, דאשה פסולה לכתיבת סת"ם.
שבענו מטובך כתב:בספר פרקי שירה - שפתי רננות, מנטובה תכ"א, מובא:
ובעותק אחר:
מה זאת?
שבענו מטובך כתב:הודאות לרוב.
אולי יש כאן 'ח"ה' ולא 'מ"ה'?
מבק כתב:בשערי רחמים על שערי אפרים שער ח אות יא מביא ספר יד יוסף שמביא את דברי היראים בענין מלאכה ביום טוב לצורך מצוה, האם מישהו יודע על איזה יד יוסף מדובר?
[שערי רחמים.PDF[/]
פרנצויז כתב:מבק כתב:בשערי רחמים על שערי אפרים שער ח אות יא מביא ספר יד יוסף שמביא את דברי היראים בענין מלאכה ביום טוב לצורך מצוה, האם מישהו יודע על איזה יד יוסף מדובר?
[שערי רחמים.PDF[/]
אולי הכוונה לס' יד יוסף ורביד הזהב (רוזנבורג) ח"ג דף א' ע"ב, הל' יו"ט סי' תצ"ה ס"ק ב', אות ד', ד"ה ואכן נ"ל.
[וק"ק שבשערי רחמים שם כתוב: ס"ס יד יוסף, וי"ל]
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?8527&pageid=Y0071
ספרים וועלט כתב:מה זה "אל"ף בי"ת דר' מכיר" שרש"י מזכיר כמה פעמים?
פרנצויז כתב:מבק כתב:בשערי רחמים על שערי אפרים שער ח אות יא מביא ספר יד יוסף שמביא את דברי היראים בענין מלאכה ביום טוב לצורך מצוה, האם מישהו יודע על איזה יד יוסף מדובר?
[שערי רחמים.PDF[/]
אולי הכוונה לס' יד יוסף ורביד הזהב (רוזנבורג) ח"ג דף א' ע"ב, הל' יו"ט סי' תצ"ה ס"ק ב', אות ד', ד"ה ואכן נ"ל.
[וק"ק שבשערי רחמים שם כתוב: ס"ס יד יוסף, וי"ל]
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?8527&pageid=Y0071
העוסק בצרכי ציבור תלמודו משתכח. רבותינו ז"ל במדרש על פסוק כי העושק יהולל חכם. וכתב בספר דברי יאודה קובץ קטן בפירושו למסכת אבות בפרק ב' משנה א', דהיינו דוקא כשהוא ליוהרא או לפנים אחרים.
איש_ספר כתב:בספר מנחת יו"ט על קצש"ע סימן צח אות קיח
מביא מספר משפט צדק על תהלים שהביא בשם הרב חיד"א להזהר ממחיקת הנייר בעישון ביו"ט (משמע שם שמדובר בעישון סיגריות)
לא מצאתי במשפט צדק (ונשמע לי מוזר שבימי הרב חיד"א היו סיגריות)
דמשק כתב:כוונתך למהרש"ם.
איש_ספר כתב:בספר מנחת יו"ט על קצש"ע סימן צח אות קיח
מביא מספר משפט צדק על תהלים שהביא בשם הרב חיד"א להזהר ממחיקת הנייר בעישון ביו"ט (משמע שם שמדובר בעישון סיגריות)
לא מצאתי במשפט צדק (ונשמע לי מוזר שבימי הרב חיד"א היו סיגריות)
ונ"ל כעין סברתו דווקא ביציאת האותיות שכל אות עומד בפני עצמו וע"י התחברות יחד נקרא התיבה, לכן כשרוב יוצא לחוץ לרמב"ם או ג' אותיות לרא"ש איכא קפידא דכל אות ניכר בפ"ע, אבל באות עצמו מקצתו בפנים ואפילו רובו בחוץ כיון שאין במה שבחוץ שום תמונת אות אם לא ע"י מה שבפנים וצריכות להדדי יש לומר ליכא קפידא, וכן נראה מסתימת הפוסקים דלא נזכר רק ממנין אותיות ולא מאות עצמו, ואם כי סברא הזו נכונה מ"מ לא אסמוך לדינא למעשה, אבל במקצת לחוץ בוודאי פשוט וברור כמ"ש הפמ"ג, וכן מצא מע"כ תלמידי נ"י כתוב בסידור דרך החיים, וכן ס"ל לב"ח וב"ש בע"א סי' קכ"ה דמיעוט אין מקפיד רק רובו:
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 576 אורחים