משלי שועלים כתב:ביקורת תהיה כתב:משנה היא בריש פאה: גמילות חסדים אין לה שיעור, והיינו גמילות חסדים בגופו, כדמוקמינן לה בירושלמי.משלי שועלים כתב:מה מקורה ההלכתי של חובה זו לפעול לפי ההרגשים שלך?
וביאור הענין, שלא נתנה תורה חק וזמן למצוה זו, אלא איש איש כפי אשר ידבנו לבו כן עוסק בה, אם מעט ואם הרבה.
וכבר מצאנו אצל גדולי חכמינו, רבה עסק בגמילות חסדים מעט, ואביי עסק בה הרבה.
התכוונתי לשאול מהי החובה (או הסמכות) להכריע בין חסד לתפילה
וזו בעצם שאלה כללית למהלך החיים כשאתה נתקל בין שני אפשרויות ואין ביכולתך לקיים שניהם ואין ההלכה אומרת את דברה, ואתה מקבל החלטה לפי צו מצפונך ו'ההרגשים' - האם זה מה שנדרש ממך לעשות? ומה המקור לזה?
המקור הוא דבר משנה והלכה פסוקה בשו"ע (סי' רלא) שצריך האדם לשקול ולכוון את מעשיו שיהיו לשם שמים, והוא דבר התלוי בלב ("הרגשים" כלשונך).