אישצפת כתב:ביליצר כתב:לגבי ספר שרי המאה של פישמן זכורני דבספר פניני הקהלות יעקב מביא דוגמה לספר הטעון שריפה כגון "שרי המאה"
נכדו הגאון רבי שילה רפאל כותב עליו "ייזכר לטובה סבי הגאון ר' יהודה לייב הכהן מימון ז"ל אשר נטע בליבי אהבת אמת לתורה"
בפניני רבינו הקהילות יעקב לא מצאתי לעת עתה. אם כי לא מן הנמנע שיאמר כן עקב המחלוקת הגדולה בענין חידוש הסנהדרין שהיתה בזמנו (ובדרך אגב מעניין לראות איך התייחסו אליו באותו ענין הרה"ג אליעזר וולדינברג והרה"ג מאיר אויירבך) ועקב השתייכותו לפלג המזרחי המנוגד לשיטת החזון איש בתכלית.
הגאון שדי חמד מזכירו בתואר
ידידי הרה"ג מוהר"ר יאודה ליב פישמן אבד"ק פאדאקא יצ"ו בהערותיו היקרות (ח"ג עמוד תקמ"ב, וע"ע שם עמוד תקנ"ב ונדפס בטעות 'פישבין' תחת 'פישמן')
רי''ל פישמן מיימון לא כיהן מעולם כרב בפאדאקא, כך שכנראה צ''ל שאין מדובר באותו האדם.
הדיין הגר''ש רפאל אכן היה קשור לסבו מאד וכבר כתבתי על כך.
היחס אל רי''ל פישמן מיימון ממש לא נבע רק מעניין הסנהדרין, כ''א מעוד פרשיות רבות. באופן כללי היחסים בינו ובין היהדות החרדית (של אגו''י) היו מתוחים מאד. וזה היה הדדי לגמרי... ואכמ''ל.
ומה אתה רוצה מרבי מאיר אויערבאך זצ''ל שנלב''ע כבר בשנת תרל''ח? אולי בגלל שהיארצייט שלו בה' באייר?
ומי באמת היה הגרכ''פ טכורש אתה כן יודע? (מרבני הציונות הדתית והפועל המזרחי, שימש בפועל כרב שכונה בת''א ובהמשך גם חבר הרבנות הראשית).
בכל אופן, כבודו כמצחק בנו, תארים מסוג חריף ובקי נודע בשערים עבור צורבים צעירים או אישים תורניים זוטרים הינם סטנדרטיים לחלוטין בספרות הרבנית. לא כתבו אותם לנפחים וסנדלרים, אבל כן כתבו אותם לאנשים תורניים ששימשו אף ברבנויות זניחות או שכתבו ספר כל שהוא או אפי' שרק התכתבו עימם בהלכה. גם "הרב הגאון המפורסם'' אינו תואר חריג שנכתב רק עבור ת''ח גדולים, במיוחד שלא ברור ש''המפורסם'' קאי דווקא על הגאונות... וגם צריך לראות מכתב שלם ולא רק כותרת בשביל שיהיה אפשר אולי להסיק ממנו משהו (וגם זה בעירבון מוגבל).
לגבי החזקת ספרים, צר לי, אבל אין מכך כל ראיה, ואין לי את הסבלנות אפי' להסביר למה (אבל אם תתעקש, אעשה זאת).