הודעהעל ידי הבונה » א' ספטמבר 25, 2011 7:04 pm
רבנו בחיי (תלמיד נוסף של הרשב"א) מבאר כך את דברי המדרש, שמא גם המקור שלך הבין כך:
ובמדרש (ויקרא רבה כט, ז) באחד לחודש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קודש, באחד לחודש, זה אברהם שכתוב בו (יחזקאל לג, כד) אחד היה אברהם, זכרון תרועה זה יצחק, מקרא קודש זה יעקב. כוונת המדרש הזה כי תקיעות ראש השנה רמז למדות וכשם שמדת הפחד למעלה הרחמים מקיפין אותה שאלמלא כן היה מחריב ושורף את העולם כולו בשלהבותיו, כן התרועה פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה, ואילו היינו תוקעין תרועה לבדה היה נראה בזה קיצוץ נטיעות. ולפי הדרך הזה הרי בכתוב מפורש כי יום ראש השנה יום הדין הוא מלשון תרועה והוא ברחמים מלשון זכרון, ואם כן יהיה זכרון תרועה כמו שופר תרועה יום תרועה, וזה מבואר. (ויקרא כג כד)