נחמיה פרק יג, כג-כז
(כג) גַּם בַּיָּמִים הָהֵם רָאִיתִי אֶת הַיְּהוּדִים הֹשִׁיבוּ נָשִׁים אַשְׁדֳּדִיּוֹת עַמֳּנִיּוֹת מוֹאֲבִיּוֹת: (כד) וּבְנֵיהֶם חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית וְאֵינָם מַכִּירִים לְדַבֵּר יְהוּדִית וְכִלְשׁוֹן עַם וָעָם: (כה) וָאָרִיב עִמָּם וָאֲקַלְלֵם וָאַכֶּה מֵהֶם אֲנָשִׁים וָאֶמְרְטֵם וָאַשְׁבִּיעֵם בֵּאלֹהִים אִם תִּתְּנוּ בְנֹתֵיכֶם לִבְנֵיהֶם וְאִם תִּשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם לִבְנֵיכֶם וְלָכֶם: (כו) הֲלוֹא עַל אֵלֶּה חָטָא שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּבַגּוֹיִם הָרַבִּים לֹא הָיָה מֶלֶךְ כָּמֹהוּ וְאָהוּב לֵאלֹהָיו הָיָה וַיִּתְּנֵהוּ אֱלֹהִים מֶלֶךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל גַּם אוֹתוֹ הֶחֱטִיאוּ הַנָּשִׁים הַנָּכְרִיּוֹת: (כז) וְלָכֶם הֲנִשְׁמַע לַעֲשֹׂת אֵת כָּל הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת לִמְעֹל בֵּאלֹהֵינוּ לְהֹשִׁיב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת:
ולא הבנתי מה הביא משלמה המלך. הרי שומעי תוכחתו של נחמיה לקחו נשים גויות כמובן, ללא שום גיור, וזהו איסור דאורייתא (רמב"ם איסו"ב פי"ב ה"א). ואילו שלמה המלך גייר את נשיו, כמש"כ הרמב"ם (שם פי"ג הי"ד), והטענה עליו הייתה שנשיו הטו את לבבו (כלומר שלא מחה בהם. שבת נו:), ואילו מדברי נחמיה משמע שהוא משווה בין המקרים.
יעוי"ש בפירוש המיוחס לרש"י ובמלבי"ם, אבל אחר דבריהם, מדברי נחמיה: הֲלוֹא עַל אֵלֶּה חָטָא שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, נראה שעצם לקיחת הנשים ע"י שלמה היה חטא הדומה לזה שעברו היהודים בימי נחמיה, בזמן ששלמה לקח יהודיות (שקבלו ע"ע עול מצוות כשהתגיירו) ואלה לקחו גויות.