חוות דעת כתב:מהו המקור שעם ישראל בשעת מתן תורה היו בדרגה של אדם הראשון קודם החטא?
לכאורה שבת קמ"ו ע"א
בשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא, ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן וכו'
חוות דעת כתב:מהו המקור שעם ישראל בשעת מתן תורה היו בדרגה של אדם הראשון קודם החטא?
חוות דעת כתב:מהו המקור שעם ישראל בשעת מתן תורה היו בדרגה של אדם הראשון קודם החטא?
חוות דעת כתב:זכור לי שיש גמ׳ שמוכח ממנה שאחרי הרבה שנים אין העדים נאמנים להעיד על דבר שקרא בעבר, דחיישינן לשכחה, האם זה נכון? מהו המקור?
דרומי כתב:לגבי הקשר בין צבע אדום לשמחה - יש להעיר מזה שיין הוא בדרך כלל אדום והוא משמח אלקים ואנשים. וכן הבשר צבעו אדום ואין שמחה אלא בבשר.
ובאמת שמבואר באין ספור ספרי קבלה וכו' שאדום שייך לקו השמאל (גבורות), אבל מקום השמחה הוא ג"כ בספירת הבינה - "אם הבנים שמחה" - שהיא גם כן בקו השמאל (בג"ה). וידוע שחכמה שבקו הימין שייכת לעונג (שבת), ואילו בינה שבקו השמאל שייכת לשמחה (יום טוב).
שמר כתב:במשנ"ב הביא דעת השל"ה שיש להגביהה כוס של ברכה בכף היד.
האם ישנו מקור שכתב בהיפך,כלומר שיש עניין להגביה הכוס בצורת ההחזקה הרגילה בעולם.
עזריאל ברגר כתב:חוות דעת כתב:זכור לי שיש גמ׳ שמוכח ממנה שאחרי הרבה שנים אין העדים נאמנים להעיד על דבר שקרא בעבר, דחיישינן לשכחה, האם זה נכון? מהו המקור?
עיין כתובות כ,ב.
בן מיכאל כתב:חוות דעת כתב:מהו המקור שעם ישראל בשעת מתן תורה היו בדרגה של אדם הראשון קודם החטא?
ראה שבת קמז פסקה זוהמתן.
חוות דעת כתב:בן מיכאל כתב:חוות דעת כתב:מהו המקור שעם ישראל בשעת מתן תורה היו בדרגה של אדם הראשון קודם החטא?
ראה שבת קמז פסקה זוהמתן.
תודה אבל מחפש מקור שממש עמדו בדרגת אדם הראשון קודם החטא לא רק שפסקה זוהמתן, כדוגמת דברי הרמב"ן שלעת"ל נהיה כולם בדרגה של אדם הראשון לפני החטא.
להפקיע את השערים ר"ל לצרכי שבת שמתוך שירבה המקח לצרכי סעודת הלילה של תענית יפקיעו שער לצרכי סעודת שבת שלא הרבו בני השוק לספק מזון לכל הצורך הואיל ולא ידעו עדין סעודת הלילה של תענית עד שבאו כך פירשוה גדולי המפרשים (רש"י) וגדולי הרבנים (הרמב"ם) פי' שכשרואים בעלי חנויות שבעלי בתים קונים לשתי סעודות גדולות אחת לליל התענית שהיו רגילים בו לסעודה גדולה ואחת לליל שבת סבורים הם שיביאם לכך חסרון אותם הדברים הנקנין ולא ירגישו שמפני התענית הוא ומתוך כך מיקרין את התבואה אבל כשיתחילו בשני כבר הרגישו שמפני התענית הם לוקחים כל כך ולא מחסרון הדברים ואף אנו פרשנו בה דרך אחרת בחבור התשובה
ולכן חמורו של רבי פנחס בן יאיר, כיון שהיה קנינו, הייתה על החמור השפעת קדושה כל כך, עד שלא אכל טבל. וזהו גם הביאור במאי דאיתא בספר בית המדרש על תהלים, שכשפרעה נתן את ארץ גושן ליעקב, הוכשר המקום שידורו שם בני ישראל, והיינו משום, שכשנעשה המקום קנין יעקב, נתקדש.
צפונות כתב:בספר משאת משה מוסר מאמר א' כתבולכן חמורו של רבי פנחס בן יאיר, כיון שהיה קנינו, הייתה על החמור השפעת קדושה כל כך, עד שלא אכל טבל. וזהו גם הביאור במאי דאיתא בספר בית המדרש על תהלים, שכשפרעה נתן את ארץ גושן ליעקב, הוכשר המקום שידורו שם בני ישראל, והיינו משום, שכשנעשה המקום קנין יעקב, נתקדש.
מה הכוונה?
מה שנכון נכון כתב:צפונות כתב:בספר משאת משה מוסר מאמר א' כתבולכן חמורו של רבי פנחס בן יאיר, כיון שהיה קנינו, הייתה על החמור השפעת קדושה כל כך, עד שלא אכל טבל. וזהו גם הביאור במאי דאיתא בספר בית המדרש על תהלים, שכשפרעה נתן את ארץ גושן ליעקב, הוכשר המקום שידורו שם בני ישראל, והיינו משום, שכשנעשה המקום קנין יעקב, נתקדש.
מה הכוונה?
תבדוק בתהלים מקדש מעט.
ביקורת תהיה כתב:או שמא נולד מאמר זה במוחו הקודח של המחבר?
החשד לטעיה, על דרך 'לפום חורפא שבשתא', עלה לאור שיבושים קודמים בספר. לדוגמא:בקרו טלה כתב:הנני מוחה נמרצות על הלשון "במוחו הקודח".
שיבוש גלוי! שהרי רבי נחמיה בא להשיב על השאלה היכן היה?בקרו טלה כתב:רבי נחמיה אמר, מלמד ששב לשקו ולתעניתו שהיה עוסק על אותו מעשה שארעו וכו'.
רבי נחמיה אומר: בשקו ובתעניתו היה עוסק על אותו מעשה שאירעו ולא נפנה, וכיון שנפטר משקו ומתעניתו בא והציץ בתוך הבור ולא מצאו.
ביקורת תהיה כתב:בספר נופת צופים . .
דודי צח כתב:לפי זיכרוני כבר הופיעו בעבר מאמרים/קונטרסים על מאמרי חז"ל שאינם בחז"ל (רבי שמואל אשכנזי ?).
דודי צח כתב:אני מדבר על מאמרי חז"ל שאינם בחז"ל.
תם מה הוא אומר כתב:כל יום מימי השבוע מכוון כנגד היום של ששת ימי בראשית, ומסוגל בו ליותר, לדוג' תשו' הרשב"א ח"א סי' תיג דקצ"ה סע"א, בהא דסנהד' סה: שהיו בוראים עגל בע"ש, ולא בשאר ימים, "משום שבו הייתה בריאת הבהמה". ועוד כיו"ב.
הידוע מקורות לענין זה?
תם מה הוא אומר כתב:כל יום מימי השבוע מכוון כנגד היום של ששת ימי בראשית, ומסוגל בו ליותר, לדוג' תשו' הרשב"א ח"א סי' תיג דקצ"ה סע"א, בהא דסנהד' סה: שהיו בוראים עגל בע"ש, ולא בשאר ימים, "משום שבו הייתה בריאת הבהמה". ועוד כיו"ב.
הידוע מקורות לענין זה?
נחלי אפרסמון כתב:עיין ס' פירות תאנה בחידושיו עה"ת ע"מ קמ"א שהביא כמה דוגמאות לזה.
צבי-שפייר כתב:בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' כט, דיבר אודות כלי הנקראת שטימגאבע"ל - שהשתמשו ביה החזנים לדעת את ה"טאן", וליישר קולם, והאם מותר להשתמש בה בשב"ק. וכתב שם לאסור, ומסיים שם: "וכן ראיתי נדפס תשובת גדול א' לאסור והביא מכמה גדולים לאסור זה".
האם ידוע לאחד מהחבירים מי הוא הגדול שערך תשובה לאסור כלי הנ"ל בשב"ק? האם היה בזה איזה קול קורא?
יישר כח למפרע.
צבי-שפייר כתב:בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' כט, דיבר אודות כלי הנקראת שטימגאבע"ל - שהשתמשו ביה החזנים לדעת את ה"טאן", וליישר קולם, והאם מותר להשתמש בה בשב"ק. וכתב שם לאסור, ומסיים שם: "וכן ראיתי נדפס תשובת גדול א' לאסור והביא מכמה גדולים לאסור זה".
האם ידוע לאחד מהחבירים מי הוא הגדול שערך תשובה לאסור כלי הנ"ל בשב"ק? האם היה בזה איזה קול קורא?
יישר כח למפרע.
נחלי אפרסמון כתב:צבי-שפייר כתב:בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' כט, דיבר אודות כלי הנקראת שטימגאבע"ל - שהשתמשו ביה החזנים לדעת את ה"טאן", וליישר קולם, והאם מותר להשתמש בה בשב"ק. וכתב שם לאסור, ומסיים שם: "וכן ראיתי נדפס תשובת גדול א' לאסור והביא מכמה גדולים לאסור זה".
האם ידוע לאחד מהחבירים מי הוא הגדול שערך תשובה לאסור כלי הנ"ל בשב"ק? האם היה בזה איזה קול קורא?
יישר כח למפרע.
ע' שו"ת גבורות אליהו הענקין סימן ק"ה שאסר זאת.
ובשו"ת צפנת פענח ח"ב סימן י"ט שגם כתב לאסור.
נחלי אפרסמון כתב:נחלי אפרסמון כתב:צבי-שפייר כתב:בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' כט, דיבר אודות כלי הנקראת שטימגאבע"ל - שהשתמשו ביה החזנים לדעת את ה"טאן", וליישר קולם, והאם מותר להשתמש בה בשב"ק. וכתב שם לאסור, ומסיים שם: "וכן ראיתי נדפס תשובת גדול א' לאסור והביא מכמה גדולים לאסור זה".
האם ידוע לאחד מהחבירים מי הוא הגדול שערך תשובה לאסור כלי הנ"ל בשב"ק? האם היה בזה איזה קול קורא?
יישר כח למפרע.
ע' שו"ת גבורות אליהו הענקין סימן ק"ה שאסר זאת.
ובשו"ת צפנת פענח ח"ב סימן י"ט שגם כתב לאסור.
ובשו"ת יביע אומר חלק ג', או"ח סימן כ"ב
צבי-שפייר כתב:עוד בתשובה הנ"ל מציין לספר צרור החיים, והוא חיבור מכל הנראה כנגד מלגת הרפורם. שם בספר הנ"ל כתב נגד "בעל הנוגה" שרצה להתיר השימוש בכלי שיר בשב"ק. כמו כן מציין המנח"א לשו"ת שואל ומשיב שיצא גם כן כנגד אחד שכתב חיבור בשם "ילד זקונים".
האם ידוע לכם אם בעל הנוגה ובעל הילד זקונים הם אותו בן אדם? ומי הוא/הם?
נחלי אפרסמון כתב:נחלי אפרסמון כתב:צבי-שפייר כתב:בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' כט, דיבר אודות כלי הנקראת שטימגאבע"ל - שהשתמשו ביה החזנים לדעת את ה"טאן", וליישר קולם, והאם מותר להשתמש בה בשב"ק. וכתב שם לאסור, ומסיים שם: "וכן ראיתי נדפס תשובת גדול א' לאסור והביא מכמה גדולים לאסור זה".
האם ידוע לאחד מהחבירים מי הוא הגדול שערך תשובה לאסור כלי הנ"ל בשב"ק? האם היה בזה איזה קול קורא?
יישר כח למפרע.
ע' שו"ת גבורות אליהו הענקין סימן ק"ה שאסר זאת.
ובשו"ת צפנת פענח ח"ב סימן י"ט שגם כתב לאסור.
ובשו"ת יביע אומר חלק ג', או"ח סימן כ"ב
וונדרבר כתב:צבי-שפייר כתב:עוד בתשובה הנ"ל מציין לספר צרור החיים, והוא חיבור מכל הנראה כנגד מלגת הרפורם. שם בספר הנ"ל כתב נגד "בעל הנוגה" שרצה להתיר השימוש בכלי שיר בשב"ק. כמו כן מציין המנח"א לשו"ת שואל ומשיב שיצא גם כן כנגד אחד שכתב חיבור בשם "ילד זקונים".
האם ידוע לכם אם בעל הנוגה ובעל הילד זקונים הם אותו בן אדם? ומי הוא/הם?
נגה הצדק
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLALL
ילד זקונים
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLALL
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 17 אורחים