הודעהעל ידי איקטורין » ד' יולי 10, 2019 11:48 pm
החיד"א נדרש לשאלה: מדוע אין תורה בימיו בפרס? ואלה דבריו (מראית העין, סנהדרין כג, ד"ה חבלים):
והיום ידעתי מפי מגידי אמת דבערי פרס אין תורה, ואפילו תפלה אינם יודעים. והטעם כי היו הרבה ניצוצי תורה, והאמוראים ורבנן סבוראי והגאונים בלימודם וקדושתם ביררו כל ניצוצי התורה אשר שם. ואחר שנתבררו משם, ה' עשה שילכו לצרפת וספרד. והיו רש"י ז"ל ורבותינו בעלי התוספות, והפליאו לעשות, עד שביררו הכל. ואח"כ היה גרוש צרפת. וכן בספרד היו רבוואתא קמאי ובתראי, תפארת חכמים גדולי ישראל, והרביצו תורה הרבה, והיה הגרוש, ובאו ישראל לטורקי"אה וארץ מערב ובאשכנז ופולין ה' עליהם יחיו. וכל זה אינו במקרה ח"ו, רק אל המקום שהיו ניצוצי התורה כמו בפרס, עשה ה' שירביצו שם תורה, עד שביררו הניצוצות התם. וכן בכל המקומות. ומזה ישכיל האדם שהכל בכונה מכוונת, וסוד ה' ליראיו. והדברים עתיקים, מפלאות תמים דעים.
וכ"כ בשם הגדולים מערכת ספרים אות ת קונטרס אחרון [א] תלמוד.
ובוא וראה מפלאות תמים דעים אשר היו לו בערי פרס כמה דורות אמוראים. ועד אחרון רבינא ורב אשי שסידרו התלמוד. ועמוד האש מן השמים בישיבה בכלה דאדר וכלה דאלול כמ"ש התוס' ס"פ היה קורא ואח"ז רבנן סבוראי ואח"כ כמה דורות גאונים והיתה התורה שם בערי פרס. ונדלדלה התורה עד שהיום בערי פרס אפי' תפלה אינם יודעים לא בכתב ולא בע"פ.
מה פשר דבר שבפרס ישבו? ולהדיא כתב שגם רבינא ורב אשי מפרס, סורא זה פרס?
תלמוד בבלי זה פרס?