שבענו מטובך כתב:משהו קשור ל"הדביק שני רחמים" וכו'?
לענין כתב:פדאו בשטר, באופן שמדאורייתא פדוי, ומדרבנן צריך לפדות שוב.
לענין כתב:ממש לא. ברור שהוא מקיים פעמיים, אחת מדאורייתא ואחת מדרבנן (עוסק במצוה למשל, יהיה לו בשניהם), ויל"ע בראשונה לענין ברכה.
סייג לחכמה כתב:אם יש לאשה שני רחמים כל אחד היא פטר רחם לאמו.
לענין כתב:יתכן לומר אחרת?
בשלמא אם חז"ל היו אומרים בהדיא שגם מן התורה לא יצא (ואכ"מ בזה בד' התו' בסוכה) היית צודק. אבל כאן כתוב בפירוש 'מדרבנן אין בנו פדוי', זאת אומרת שמן התורה היתה כאן פדייה מעלייתא.
בברכה המשולשת כתב:סייג לחכמה כתב:אם יש לאשה שני רחמים כל אחד היא פטר רחם לאמו.
היה על זה מאמר בירחון האוצר לא מזמן
לענין כתב:מי אמר?
האם מי שלא שכח יעלה ויבא מקבל יותר שכר ממי ששכח, והוסיף אחרי ובנה ירושלים את ברכת 'אשר נתן שבתות', מקבל יותר שכר.
לדעתי השני מקבל יותר, הוא בירך עוד ברכה.
אנחנו לא עוסקים בתחום הזה.
אראל כתב:
אחזור שוב על טענתי, מי שמקיים מצוה ואינו יוצא ידי חובתו רק מדאורייתא ולא מדרבנן [להצד שמקיים מצוה גם אם לא יצא ידי"ח מדרבנן, (עי' סוכה כח ע"א אם כך היית נוהג לא קימת מצות סוכה מימיך, ושם בדף ג' ע"א תוד"ה דאמר)], הרי בודאי שאם יחזור ויקיים המצוה לצאת ידי"ח גם מדרבנן, אין כאן 'שני מצות' אלא 'כתשלומין' להמצוה הראשון, ואם נדון על קבלת שכר, על המצוה הראשונה יקבל חתיכת דג לויתן תפל בלי מלח ותבלין, וכשקיים גם מדרבנן, יוסיפו לו על הדג גם מלח ותבלין....
לענין כתב:גם אם לא פתרתי את החידה, ואתה לא מעוניין לקרוא לזה שתי מצוות.
וגם אם לא יקבלו על זה יותר הרינג מלויתן (לא טעמתי מעולם, לע"ע איך עס נאר לאפין, לעת"ל יה"ר שנזכה אכי"ר).
עדיין אני חוזר ואומר וזה ברור כשמש ועל זה לא חלק אדם מעולם (כולל כב' שליט"א ששוב מעורר ענין המלח והשמן בדגים).
שני המעשים נקראים מצוה (תקרא לזה תשלומין או משהו כזה, לא על זה דיברתי, אולי).
על שניהם הוא מברך.
בשניהם דינו כעוסק במצוה.
סייג לחכמה כתב:בברכה המשולשת כתב:סייג לחכמה כתב:אם יש לאשה שני רחמים כל אחד היא פטר רחם לאמו.
היה על זה מאמר בירחון האוצר לא מזמן
נא להעלות המאמר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 274 אורחים