ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הרמב"ן בסוף פרשת בא הוא מן הדברים המפורסמים, אמנם אני בעניי לא הבנתי דבריו כלל.
הרמב"ן כותב במקומות רבות בספרו עה"ת, שענין שכר לצדיקים ועונש לרשעים בעוה"ז, מן הנסים הנסתרים הוא. אין בטבע העולם שירדו גשמים בקביעות במקום מגוריו של עובד ה׳, ואין סבה לשמד ואבדון אצל הרשעים, רק משום שהקב"ה מנהל עולמו בנסים לפי דרכי בני אדם.
הוי אומר, שמי שחושב שיש טבע לעולם המחייבת שכל יום יהיה אור ואויר וחיים וכו׳, שחושב שהכל הוא מנהג העולם, אין לו חלק בתורת ישראל. אלא שכל מעשינו נסים הם, היינו כפי החשבון הנ"ל, שבאה ע"י מעשי האדם ושכרו.
הואיל וכך, אין שום סבה שלמחר תעלה השמש במזרח, ואם תעלה בצפון, הרי הוא משום מעשי איזה צדיק או רשע, שאין מסלול אין גלגל ואין מהלך. והמסדר שעון מעורר לקום מחר להתפלל כוותיקין, בחושבו שהנץ החמה היא בשעה 0718 בבקר, הרי הוא סומך על מעגל השמש, ואינו יודע אם יספיקו זכותי העולם להעלות שמש כלל, וגם אולי יהיה יותר מוקדם אם יספיקו זכותי הצדיקים.
ובכלל, כבר כתב הרמח"ל בדעת תבונות שעל אף שיש כח לרשעים להרשיע, מ"מ לא לעולם חוסן, ואין להם הכח להחריב העולם כליל במעשיהם. הוי אומר, שיש עולם והרשעים מחריבים אותה במעשיהם, ואין העולם רק פרי מעשיהם של האנושיות
מי יכול להפנות אותי למראה מקום בנידון?
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הוי אומר, שאין זה ראיה להשגחת הקב"ה בעולמו, אלא ליכולת השגחת הקב"ה בעולמו. ועדיין אין לנו ראיה שאכן כן הוא שהעולם מתנהגת בנסים נסתרים.
שטארק פארוואסערט דער רמב"ן. מרחק גדול נשאר לנו בין דבריו לאמונה היהודית, ואיך נאמר ע"ז ׳למען תהיה תורת ה׳ בפיך׳, בשעה שאינה מוכיחה אלא הרקע לתורה ולא התורה?
ישא ברכה כתב:
אם אנו מסכימים שיש בורא לעולם שברא את העולם ברצונו, א"כ ההשגחה היא הכרחית, ואיננה מוטלת בספק. גם שוללי ההשגחה לא העלו צד סתמי אולי אלוקים ברא את העולם ברצונו ואח"כ הוא נתן לעולם להתנהל בכוחות עצמו, כי אם יש בורא עולם שהוא הסיבה של כל תוצאה, א"כ אין מושג כזה שבורא עולם יברא עולם ויתן לו להתנהל בכוחות עצמיים, כי אז אנו מניחים שהוא ברא בעלי כח נוספים בעולם מלבדו [size.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:ישא ברכה כתב:
אם אנו מסכימים שיש בורא לעולם שברא את העולם ברצונו, א"כ ההשגחה היא הכרחית, ואיננה מוטלת בספק. גם שוללי ההשגחה לא העלו צד סתמי אולי אלוקים ברא את העולם ברצונו ואח"כ הוא נתן לעולם להתנהל בכוחות עצמו, כי אם יש בורא עולם שהוא הסיבה של כל תוצאה, א"כ אין מושג כזה שבורא עולם יברא עולם ויתן לו להתנהל בכוחות עצמיים, כי אז אנו מניחים שהוא ברא בעלי כח נוספים בעולם מלבדו [size.
הרמב"ן עצמו מביא אפיקורסים כאלה שצריך לשלול את דעתם ע"י זכרון יציאת מצרים
מקדש מלך כתב:לכאורה הנס מוכיח שיש לעולם מחדש חפץ ויכול ששולט על הכל ומשגיח. וכיון שכך הוכחו דברי התורה שנתן לנו ששם מתבאר שהכל בגזרתו ועל פי מעשי האדם. הנס עצמו לא צריך להוכיח גם את הפרט של שכר ועונש בכל מעשה, אלא שהוא מוכיח את היסוד שעליו בנוי השגחה פרטית שזה יסוד התורה כולה, כמבואר בהרבה מקומות בה.
ישא ברכה כתב:מקדש מלך כתב:לכאורה הנס מוכיח שיש לעולם מחדש חפץ ויכול ששולט על הכל ומשגיח. וכיון שכך הוכחו דברי התורה שנתן לנו ששם מתבאר שהכל בגזרתו ועל פי מעשי האדם. הנס עצמו לא צריך להוכיח גם את הפרט של שכר ועונש בכל מעשה, אלא שהוא מוכיח את היסוד שעליו בנוי השגחה פרטית שזה יסוד התורה כולה, כמבואר בהרבה מקומות בה.
הנס לא מאמת את התורה אלא העובדה שיש בורא עולם שברא את העולם מאין והוא יכול לעשות הכל.
את התורה מאמתת העובדה שבורא עולם התגלה בהר סיני לכל עם ישראל שש מאות אלף גברים, וידעו שיש בורא עולם וגם שמשה הוא נביאו ויש תורה מאיתו. וממילא ידיעת ההשגחה מחמת שכך כתוב בתורה איננה קשורה ליציאת מצרים אלא למעמד הר סיני.
כן נכון, שאם יש בורא לעולם כל יכול, בהכרח שכל מה שקורה בעולם הוא ממנו, כי כשם שהוא ברא את הכל, כך בהכרח כל חידוש שמתחדש בעולם חייב לבוא ממנו. וממילא אם הניסים יוכיחו שיש בורא עולם כל יכול בהכרח תתאמת גם ההשגחה.
וכאשר ירצה האלהים בעדה או ביחיד ויעשה עמהם מופת בשנוי מנהגו של עולם וטבעו, יתברר לכל בטול הדעות האלה כלם, כי המופת הנפלא מורה שיש לעולם אלוה מחדשו, ויודע ומשגיח ויכול. וכאשר יהיה המופת ההוא נגזר תחלה מפי נביא יתברר ממנו עוד אמתת הנבואה, כי ידבר האלהים את האדם ויגלה סודו אל עבדיו הנביאים, ותתקיים עם זה התורה כלה:
ומן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים הנסתרים שהם יסוד התורה כלה, שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכלם נסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם, בין ברבים בין ביחיד, אלא אם יעשה המצות יצליחנו שכרו, ואם יעבור עליהם יכריתנו ענשו, הכל בגזרת עליון כאשר הזכרתי כבר (בראשית יז א, ולעיל ו ב). ויתפרסמו הנסים הנסתרים בענין הרבים כאשר יבא ביעודי התורה בענין הברכות והקללות, כמו שאמר הכתוב (דברים כט כג כד) ואמרו כל הגוים על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת, ואמרו על אשר עזבו את ברית ה' אלהי אבותם, שיתפרסם הדבר לכל האומות שהוא מאת ה' בעונשם. ואמר בקיום וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך. ועוד אפרש זה בעזרת השם (ויקרא כו יא):
ליטוואק פון בודאפעסט כתב: שטארק פארוואסערט דער רמב"ן. מרחק גדול נשאר לנו בין דבריו לאמונה היהודית
הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו. ודבר זה אפילו תינוקות של בית רבן יודעים אותו, שנאמר:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מי הבטיח שהזכות תתקיים?
עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ, זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ (לֹא יִפְסְקוּ כָּל אֵלֶּה מִלְּהִתְנַהֵג כְּסִדְרָן – רש"י).
ביקורת תהיה כתב:הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו. ודבר זה אפילו תינוקות של בית רבן יודעים אותו, שנאמר:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מי הבטיח שהזכות תתקיים?עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ, זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ (לֹא יִפְסְקוּ כָּל אֵלֶּה מִלְּהִתְנַהֵג כְּסִדְרָן – רש"י).
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הוי אומר, שמי שחושב שיש טבע לעולם המחייבת שכל יום יהיה אור ואויר וחיים וכו׳, שחושב שהכל הוא מנהג העולם, אין לו חלק בתורת ישראל. אלא שכל מעשינו נסים הם, היינו כפי החשבון הנ"ל, שבאה ע"י מעשי האדם ושכרו.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אדרבא, כ"ז הוא ראיה לדידי, שאין דברי הרמב"ן כפשוטן. כן, יש הנהגה כזאת, אבל לא כל ההנהגה. החוטא יכול לאבד את העולם, אבל לא כל העולם, שיש מדה של 'אומר לצרותינו די'. וכן יכול להיות לגבי הצדיק, שיכול להיות מוגבלות במעשיו ובכוחו על הבריאה.
המאמר 'עוד כל ימי הארץ' הוא בפשטות המשכהּ של השבועה שנשבע הקב"ה: 'לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם'.לעמל יולד כתב:מעשינו לא יבטלו את חפצו לגמרי להרוס את העולם או לשנות את טבעו.
מנין ברי לי כי השמש תזרח למחר?
לא מפני שזרחה היום וזרחה תמול שלשום חזקה שתזרח גם מחר!
לא!
אלא מפני שכך כתוב בתורה: 'עוד כל ימי הארץ – יום ולילה לא ישבותו'.
ביקורת תהיה כתב:המאמר 'עוד כל ימי הארץ' הוא בפשטות המשכהּ של השבועה שנשבע הקב"ה: 'לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם'.לעמל יולד כתב:מעשינו לא יבטלו את חפצו לגמרי להרוס את העולם או לשנות את טבעו.
וכה היה אומר החסיד רבי יוסף צינוירט עליו השלום:מנין ברי לי כי השמש תזרח למחר?
לא מפני שזרחה היום וזרחה תמול שלשום חזקה שתזרח גם מחר!
לא!
אלא מפני שכך כתוב בתורה: 'עוד כל ימי הארץ – יום ולילה לא ישבותו'.
ישא ברכה כתב:
עיקר הדעות שהרמב"ן מביא הם אלו שלא קיבלו את ההנחה הבסיסית שיש בורא לעולם שברא את העולם ברצונו (מה הם כן האמינו? ישנם מגוון אפשרויות), ומשכך גם ההשגחה היתה מוטלת בעיניהם בספק. אבל מי שמקבל את ההנחה שיש בורא לעולם, אם יתבונן יראה שאי לבצע חלוקה בין הבורא לבין ההתנהלות של הנבראים, והעובדה שיש בורא עולם מחייבת שהוא גם מנהיג את העולם. ולכן אם יציאת מצרים תוכיח שיש מישהו שיכול לברוא ולעשות כרצונו, ומאידך היא שוללת את כל התפיסות האחרות שיש כלפי מציאות העולם, וממילא המסקנה תהא שיש מישהו שברא את הכל ברצונו, וההשגחה הינה תוצאה מוכרחת.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אחזור על דבריי.
הנסים הגלוים אמורים להעיד על הנסים הנסתרים. ז.א. כאשר הים נבקע, אנחנו יודעים שאחדות הים הוא מרצונו והשגחתו ית' ע"י שכר ועונש. כאשר השמש נעצרת בהילוכה, אנו יודעים שמהלך השמש איננה מעצמה, אלא ע"י רצונו והשגחתו ית' ע"י שכר ועונש.
ולכן הקשיתי, שבדיוק כאשר השמש נעצרה מחמת גודל צדקותו של יהושע, כמו"כ היא יכולה ליעצר בדרכה להזריח בבקר מחמת חטאותיו של (תכניס פה השונא האישי שלך). והקב"ה החליט שלא לעשות כן, משום השגחתו בעולם עפ"י דרכי שכר ועונש. וא"כ איך כתוב בלוח זמן הזריחה שלמחר?
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אז אתה אומר שלא כל מקרינו נסים, יש מקרים הקורים לנו שאינם תלוים במעשינו או במעשה אנוש, אלא בכוונתו ית' שתתקיים הבריאה. והרמב"ן כתב מה שכתב, בידיעה שהמעיין יעיין במקומות אחרות ג"כ, וידע שלא כיון לדבריו בקיצוניות כזה.
לעמל יולד כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אז אתה אומר שלא כל מקרינו נסים, יש מקרים הקורים לנו שאינם תלוים במעשינו או במעשה אנוש, אלא בכוונתו ית' שתתקיים הבריאה. והרמב"ן כתב מה שכתב, בידיעה שהמעיין יעיין במקומות אחרות ג"כ, וידע שלא כיון לדבריו בקיצוניות כזה.
לא, דעתי שיש לחלק בין המקרים והטבעים, המקרה באדם יהיה ע"פ מעשיו, והטבע בעולם אינו משתנה כגמול לאדם.
יש חריגים שה' יעשו נס בשינוי לטבע למען הראות את גדלו ותפארתו והוא יהיה הטוב הגמור או היפוכו עבור הצדיק או הרשע (גם זה לאו דוקא כגמול), אבל אין לזה קשר למה שכתב שכל מקרינו ניסים נסתרים.
כל זה מוכרח בדעתו ע"פ מה שהבאתי לעיל מדבריו.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:לעמל יולד כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אז אתה אומר שלא כל מקרינו נסים, יש מקרים הקורים לנו שאינם תלוים במעשינו או במעשה אנוש, אלא בכוונתו ית' שתתקיים הבריאה. והרמב"ן כתב מה שכתב, בידיעה שהמעיין יעיין במקומות אחרות ג"כ, וידע שלא כיון לדבריו בקיצוניות כזה.
לא, דעתי שיש לחלק בין המקרים והטבעים, המקרה באדם יהיה ע"פ מעשיו, והטבע בעולם אינו משתנה כגמול לאדם.
יש חריגים שה' יעשו נס בשינוי לטבע למען הראות את גדלו ותפארתו והוא יהיה הטוב הגמור או היפוכו עבור הצדיק או הרשע (גם זה לאו דוקא כגמול), אבל אין לזה קשר למה שכתב שכל מקרינו ניסים נסתרים.
כל זה מוכרח בדעתו ע"פ מה שהבאתי לעיל מדבריו.
אז מה הראיה מעצירת השמש ביד יהושע?
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אחזור על דבריי.
ולכן הקשיתי, שבדיוק כאשר השמש נעצרה מחמת גודל צדקותו של יהושע, כמו"כ היא יכולה ליעצר בדרכה להזריח בבקר מחמת חטאותיו של (תכניס פה השונא האישי שלך). והקב"ה החליט שלא לעשות כן, משום השגחתו בעולם עפ"י דרכי שכר ועונש. וא"כ איך כתוב בלוח זמן הזריחה שלמחר?
אליהו בן עמרם כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אחזור על דבריי.
ולכן הקשיתי, שבדיוק כאשר השמש נעצרה מחמת גודל צדקותו של יהושע, כמו"כ היא יכולה ליעצר בדרכה להזריח בבקר מחמת חטאותיו של (תכניס פה השונא האישי שלך). והקב"ה החליט שלא לעשות כן, משום השגחתו בעולם עפ"י דרכי שכר ועונש. וא"כ איך כתוב בלוח זמן הזריחה שלמחר?
אנסה ליישב דעתך במילים חדות במעט, והמבין יבין.
השמש תזרח בעז"ה מחר בבוקר עם הנץ - כי כך המדענים אומרים!
אם לא תזרח - המדענים כבר יסבירו לנו (אם יהיו קיימים...) למה לא זרחה על פי טבע...
והואיל ועדיין המדענים לא ציינו בפנינו אפשרות כזאת, השמש תמשיך לזרוח כרגיל מחר בבוקר בדיוק לפי הכתוב בלוח.
ההבדל בין נס גלוי לנסתר, שאת הגלוי - אי אפשר להסביר בשום הסבר הגיוני למה כך קרה (חוץ מכמה "שוטים"/כופרים עקשנים)
ואילו את ה"נסתר" - ניתן יהיה להסבירו ב"אלף" הסברים טבעיים.
אך אנו צריכים להאמין שהכל שכר ועונש, גם מה שנראה כה טבעי.
כלומר ה"נסתר" צריך אמונה (ואמונה זו לא הוכחה), ורק האמונה היא זו שמסירה מעיני בשר את הכיסוי הטבעי ונותנת להם מבט "על טבעי". אך לא יהיה ניתן להסביר (ללא אמונה) את המקרה באופן וודאי כיוצא מגדר הטבע. אדרבה להפך, הוא יראה ממש טבעי.
המאמין אומר עקב ובוקר וצהרים - "יהי רצון שתוציאני מאפילה לאורה" ו"מודה אני לפניך שהוצאתני מאפילה לאורה", כלומר המאמין מתפלל שהקב"ה לא יעשה עימו איזשהו "מקרה" שיראה טבעי אך למעשה יקבל עונש על מעשיו, ובאופן כביכול מקרי לא זכה לראות את פני השמש...
ולכן על אף שהשמש תזרח מחר בבוקר עם הנץ בעז"ה כפי שכתוב בלוח וכפי שהמדענים אומרים, יכול להיות שבאופן אישי לא תזרח לו (כלומר יקרה לו משהו כביכול "טבעי"שלא יזכה לראות את אור השמש), אבל כל מי שלא מאמין יסביר את המקרה שקרה לו באלף הסברים טבעיים.
ולכן אמרו חז"ל למאמין, שיתפלל שתזרח לו השמש מחר בבוקר. ולא יתרחש לו מקרה כביכול "טבעי".
לעמל יולד כתב:אליהו בן עמרם כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אחזור על דבריי.
ולכן הקשיתי, שבדיוק כאשר השמש נעצרה מחמת גודל צדקותו של יהושע, כמו"כ היא יכולה ליעצר בדרכה להזריח בבקר מחמת חטאותיו של (תכניס פה השונא האישי שלך). והקב"ה החליט שלא לעשות כן, משום השגחתו בעולם עפ"י דרכי שכר ועונש. וא"כ איך כתוב בלוח זמן הזריחה שלמחר?
אנסה ליישב דעתך במילים חדות במעט, והמבין יבין.
השמש תזרח בעז"ה מחר בבוקר עם הנץ - כי כך המדענים אומרים!
אם לא תזרח - המדענים כבר יסבירו לנו (אם יהיו קיימים...) למה לא זרחה על פי טבע...
והואיל ועדיין המדענים לא ציינו בפנינו אפשרות כזאת, השמש תמשיך לזרוח כרגיל מחר בבוקר בדיוק לפי הכתוב בלוח.
ההבדל בין נס גלוי לנסתר, שאת הגלוי - אי אפשר להסביר בשום הסבר הגיוני למה כך קרה (חוץ מכמה "שוטים"/כופרים עקשנים)
ואילו את ה"נסתר" - ניתן יהיה להסבירו ב"אלף" הסברים טבעיים.
אך אנו צריכים להאמין שהכל שכר ועונש, גם מה שנראה כה טבעי.
כלומר ה"נסתר" צריך אמונה (ואמונה זו לא הוכחה), ורק האמונה היא זו שמסירה מעיני בשר את הכיסוי הטבעי ונותנת להם מבט "על טבעי". אך לא יהיה ניתן להסביר (ללא אמונה) את המקרה באופן וודאי כיוצא מגדר הטבע. אדרבה להפך, הוא יראה ממש טבעי.
המאמין אומר עקב ובוקר וצהרים - "יהי רצון שתוציאני מאפילה לאורה" ו"מודה אני לפניך שהוצאתני מאפילה לאורה", כלומר המאמין מתפלל שהקב"ה לא יעשה עימו איזשהו "מקרה" שיראה טבעי אך למעשה יקבל עונש על מעשיו, ובאופן כביכול מקרי לא זכה לראות את פני השמש...
ולכן על אף שהשמש תזרח מחר בבוקר עם הנץ בעז"ה כפי שכתוב בלוח וכפי שהמדענים אומרים, יכול להיות שבאופן אישי לא תזרח לו (כלומר יקרה לו משהו כביכול "טבעי"שלא יזכה לראות את אור השמש), אבל כל מי שלא מאמין יסביר את המקרה שקרה לו באלף הסברים טבעיים.
ולכן אמרו חז"ל למאמין, שיתפלל שתזרח לו השמש מחר בבוקר. ולא יתרחש לו מקרה כביכול "טבעי".
אתה מסביר מה ההבדל בין נס נסתר ונס גלוי.
אני בטוח שהרב ליטוואק מבין הבדל זה.
מה שהוקשה לו, שהיות ודעת הרמב"ן הוא שמעשי איש יקבע את המקרים, כי המקרים יהיו בשכר ועונש על דרך הנס, כמבואר ברמב"ן, אם כן מי אמר שהשמש יזרח מחר, חושש הוא שמא החטא יגרום.
ואם תאמר שאין בתקופות השמש מניסים הנסתרים גמול למעשי אדם, אז למה נעצרה דום ביהושע עבור צדקתו.
וטעם להזכיר עתה זה השם (א-ל שד-י), כי בו יעשו הנסים הנסתרים לצדיקים, להציל ממות נפשם, ולחיותם ברעב, ולפדותם במלחמה מיד חרב, ככל הנסים הנעשים לאברהם ולאבות, וככל הבאים בתורה בפרשת אם בחקותי (ויקרא כו ג -מו) ובפרשת והיה כי תבא (דברים כח א -סח) בברכות ובקללות שכולם נסים הם, כי אין מן הטבע שיבואו הגשמים בעתם בעבדנו האלהים, ולא שיהיו השמים כברזל כאשר נזרע בשנה השביעית, וכן כל היעודים שבתורה, אבל כולם נסים ובכולם תתנצח מערכת המזלות, אלא שאין בהם שנוי ממנהגו של עולם כנסים הנעשים על ידי משה רבינו בעשר המכות ובקריעת הים והמן והבאר וזולתם, שהם מופתים משנים הטבע בפירסום, והם שיעשו בשם המיוחד אשר הגיד לו:
יהודי טבעי כתב:ראו את הרמב"ן בפרשת ברית מילה (בראשית פרק יז פסוק א):וטעם להזכיר עתה זה השם (א-ל שד-י), כי בו יעשו הנסים הנסתרים לצדיקים, להציל ממות נפשם, ולחיותם ברעב, ולפדותם במלחמה מיד חרב, ככל הנסים הנעשים לאברהם ולאבות, וככל הבאים בתורה בפרשת אם בחקותי (ויקרא כו ג -מו) ובפרשת והיה כי תבא (דברים כח א -סח) בברכות ובקללות שכולם נסים הם, כי אין מן הטבע שיבואו הגשמים בעתם בעבדנו האלהים, ולא שיהיו השמים כברזל כאשר נזרע בשנה השביעית, וכן כל היעודים שבתורה, אבל כולם נסים ובכולם תתנצח מערכת המזלות, אלא שאין בהם שנוי ממנהגו של עולם כנסים הנעשים על ידי משה רבינו בעשר המכות ובקריעת הים והמן והבאר וזולתם, שהם מופתים משנים הטבע בפירסום, והם שיעשו בשם המיוחד אשר הגיד לו:
מפורש בדברי הרמב"ן שמה שכתב כל דברינו מקרינו כולם ניסים, הכוונה רק לדברי ומקרי עם ישראל, ולא לטבע העולם וחוקיו שאינם נס אלא טבע, אף שהכל מעשה ה' וכמקובל שהטבע גימטריא אלה-ים, אבל זה טבע ולא נס, ורק הנהגת עם ישראל זה נס.
ובדרך כלל זה נס נסתר, וביציאת מצרים היו נסים גלויים, ומן הנסים הגדולים אתה למד על הניסים הנסתרים בכל הדורות. והן הנסים הגדולים והן הניסים הנסתרים מנצחים את מערכת המזלות שהוא הנהגת הטבע שאינו נס.
לעמל יולד כתב:מה שכתבת בריש דבריך, נכונים הדברים בדעת הרמב"ן על דרך הכללי.
אבל, לא מפורש כאן ברמב"ן שמדובר במקרי ישראל ולא התכוון רבינו לזה, אלא דיבר בצדיקים דוקא.
רמב"ן על שמות פרק ו פסוק ב
וארא אל אברהם וגו' באל שדי ובשמי ה' לא נודעתי להם וענין הכתוב, כי נראה לאבות בשם הזה שהוא מנצח מערכות שמים ולעשות עמם נסים גדולים שלא נתבטל מהם מנהג העולם, ברעב פדה אותם ממות ובמלחמה מידי חרב, ולתת להם עושר וכבוד וכל טובה, והם ככל היעודים שבתורה בברכות ובקללות, כי לא תבא על אדם טובה בשכר מצוה או רעה בעונש עבירה רק במעשה הנס, ואם יונח האדם לטבעו או למזלו לא יוסיפו בו מעשיו דבר ולא יגרעו ממנו אבל שכר כל התורה וענשה בעולם הזה הכל נסים והם נסתרים, יחשב בהם לרואים שהוא מנהגו של עולם, והם באדם עונש ושכר באמת ומפני זה תאריך התורה ביעודים שבעולם הזה, ולא תבאר יעודי הנפש בעולם הנשמות, כי אלה מופתים שכנגד התולדה, וקיום הנפש ודבקה באלהים הוא דבר ראוי בתולדתה שהיא תשוב אל האלהים אשר נתנה ועוד אפרש זה (ויקרא כו יא ד"ה ונתתי) אם גומר ה' עלי:
והנה אמר האלהים למשה נראיתי לאבות בכח ידי אשר אני שודד בו המזלות ועוזר לבחירי, אבל בשמי של יו"ד ה"א אשר בו נהיה כל הווה לא נודעתי להם לברוא להם חדשות בשנוי התולדות, ולכן אמור לבני ישראל אני ה', ותודיע להם פעם אחרת השם הגדול כי בו אני עושה עמהם להפליא, וידעו כי אני ה' עושה כל.
יהודי טבעי כתב:לעמל יולד כתב:מה שכתבת בריש דבריך, נכונים הדברים בדעת הרמב"ן על דרך הכללי.
אבל, לא מפורש כאן ברמב"ן שמדובר במקרי ישראל ולא התכוון רבינו לזה, אלא דיבר בצדיקים דוקא.
ראה במה שכתב בתחילת פרשת וארא שלשם כך היה כל הגילוי ביציאת מצרים, כדי לגלות שם הוי"ה בבחירת עם ישראל להראות להם הניסים, שבזמן האבות היתה ההנהגה בדרך נס נסתר רק לצדיקים, אבל ביציאת מצרים נגלו הניסים לכל ישראל.רמב"ן על שמות פרק ו פסוק ב
וארא אל אברהם וגו' באל שדי ובשמי ה' לא נודעתי להם וענין הכתוב, כי נראה לאבות בשם הזה שהוא מנצח מערכות שמים ולעשות עמם נסים גדולים שלא נתבטל מהם מנהג העולם, ברעב פדה אותם ממות ובמלחמה מידי חרב, ולתת להם עושר וכבוד וכל טובה, והם ככל היעודים שבתורה בברכות ובקללות, כי לא תבא על אדם טובה בשכר מצוה או רעה בעונש עבירה רק במעשה הנס, ואם יונח האדם לטבעו או למזלו לא יוסיפו בו מעשיו דבר ולא יגרעו ממנו אבל שכר כל התורה וענשה בעולם הזה הכל נסים והם נסתרים, יחשב בהם לרואים שהוא מנהגו של עולם, והם באדם עונש ושכר באמת ומפני זה תאריך התורה ביעודים שבעולם הזה, ולא תבאר יעודי הנפש בעולם הנשמות, כי אלה מופתים שכנגד התולדה, וקיום הנפש ודבקה באלהים הוא דבר ראוי בתולדתה שהיא תשוב אל האלהים אשר נתנה ועוד אפרש זה (ויקרא כו יא ד"ה ונתתי) אם גומר ה' עלי:
והנה אמר האלהים למשה נראיתי לאבות בכח ידי אשר אני שודד בו המזלות ועוזר לבחירי, אבל בשמי של יו"ד ה"א אשר בו נהיה כל הווה לא נודעתי להם לברוא להם חדשות בשנוי התולדות, ולכן אמור לבני ישראל אני ה', ותודיע להם פעם אחרת השם הגדול כי בו אני עושה עמהם להפליא, וידעו כי אני ה' עושה כל.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 23 אורחים