משוש דורים כתב:אביו של ר' יעקב משה ר' זבולון היה תלמידו המובהק של מהרי"ל דיסקין, ואף רבי יעקב משה עצמו הסתובב אצלו בצעירותו, רבי יעקב משה היה תלמיד מובהק של עוד תלמיד של מהריל"ד, הגה"צ רצ"מ שפירא.
הגרי"ז מבריסק כשרצה לברר מסורות ועובדות שנהג בהם מהריל"ד שלח את בנו הגרי"ד לדבר עם רבי יעקב משה.
ברמן כתב:מלבד זאת היה רי"מ תלמיד מובהק של הצדיק הקדוש רבי הירש מיכל שפירא ומחבורת תלמידיו הידועה. הוא גם הוציא לאור את הספר "צבי לצדיק" אודותיו ואת ספריו "ציץ הקודש".
הרב קוק זצ"ל חשש שתלמידו, הרב חרל"פ זצ"ל, ירצה לחקות את רבו, הרב צבי מיכל שפירא, שהיה ידוע כסגפן גדול. כאשר הוציא הרב חרל"פ ספר המתאר את אורחות חייו של רבו, בשם "צבי לצדיק", כתב הרב קוק בהקדמה לספר "ע"כ אנחנו חלושי המזג נגועי הטיול ומוכי הבטלה, כשנשתוקק להתרומם מעט משפלותינו וכו', להידמות, כפי היכולת המצערה לצדיקי הדור, ראשית מעשינו צריכה להיות להאיר עלינו באבוקת הדעת, להיות קבועים בהיכל הקדש של חכמת תלמודה של תורת היראה והעבודה וכו', להברות את גופינו החלש והנדכא" (אגרות הראי"ה ח"א עמ' עח).
לייטנר כתב:ברמן כתב:מלבד זאת היה רי"מ תלמיד מובהק של הצדיק הקדוש רבי הירש מיכל שפירא ומחבורת תלמידיו הידועה. הוא גם הוציא לאור את הספר "צבי לצדיק" אודותיו ואת ספריו "ציץ הקודש".
ראוי להוסיף שהספר 'צבי לצדיק' שיצא בשנת תרס"ח בנוי במתכונתו של 'אדר היקר' שהוציא הראי"ה על חמיו בשנת תרס"ז.
באופן כללי, ניתן לומר שהרב חרל"פ אמנם התוודע לראי"ה כבר בשנת תרס"ד, אך רק בסוף תרס"ו (לאחר פטירת הרב שפירא) הוא דבק בראי"ה.
כמו כן:הרב קוק זצ"ל חשש שתלמידו, הרב חרל"פ זצ"ל, ירצה לחקות את רבו, הרב צבי מיכל שפירא, שהיה ידוע כסגפן גדול. כאשר הוציא הרב חרל"פ ספר המתאר את אורחות חייו של רבו, בשם "צבי לצדיק", כתב הרב קוק בהקדמה לספר "ע"כ אנחנו חלושי המזג נגועי הטיול ומוכי הבטלה, כשנשתוקק להתרומם מעט משפלותינו וכו', להידמות, כפי היכולת המצערה לצדיקי הדור, ראשית מעשינו צריכה להיות להאיר עלינו באבוקת הדעת, להיות קבועים בהיכל הקדש של חכמת תלמודה של תורת היראה והעבודה וכו', להברות את גופינו החלש והנדכא" (אגרות הראי"ה ח"א עמ' עח).
ברמן כתב:ראה באשכול כאן (viewtopic.php?f=19&t=37276&start=80#p416493) עוד אודות הגרי"מ חרל"פ. בתוך הדברים כתב "משוש דורים":משוש דורים כתב:אביו של ר' יעקב משה ר' זבולון היה תלמידו המובהק של מהרי"ל דיסקין, ואף רבי יעקב משה עצמו הסתובב אצלו בצעירותו, רבי יעקב משה היה תלמיד מובהק של עוד תלמיד של מהריל"ד, הגה"צ רצ"מ שפירא.
הגרי"ז מבריסק כשרצה לברר מסורות ועובדות שנהג בהם מהריל"ד שלח את בנו הגרי"ד לדבר עם רבי יעקב משה.
גיזונטע קאפ כתב:בירושלים נפטר הערב, נכדו הרב יחיאל זק"ש, שהיה חתנו של הגר"מ חברוני זצ"ל.
מיללער כתב:ערכו בוויקי:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7% ... C%22%D7%A4
משם:ילדיו:
הרב [יחיאל] מיכל חרל"פ, רב בברונקס
הרב חיים זבולון חרל"פ, היה רבה של ראשון לציון[4]
הרב יוסף זאב חרל"פ, מנהל "בית זבול" בירושלים
חיה בריינה, אשת הרב משה יהודה לייב זק"ש, ממלא מקום חותנו ברבנות שערי חסד
קיילה יהודית, אשת הרב שמואל ברוך ורנר, שהיה אב"ד בתל אביב
מרים דבורה, אשת הרב אברהם שדמי (פשדיימסקי)[5]
חוה דינה, אשת הרב ישראל הלוי בארי, רבה של נס ציונה[6]
איש_ספר כתב:הנה הוא
מכתב ר' דוד בכת"ע ידע עם גליון 2.
.jpg[/attachment]
חלמישצור כתב:זה כמובן מתקשר לאשכול על משפחות המיוחסות לדוד המלך (viewtopic.php?f=19&t=13425&hilit) ועוד שם אגרת מר"ד כעשרים שנה מאוחר יותר (viewtopic.php?f=19&t=13425&p=433359#p433359). עוד על שלשלת היוחסין של משפחת חרל"פ, שתיעודיה נזכרו באשכול הנז', גם במאמרו של החוקר נחום סלושץ בעיתון הבוקר, ה' שבט תש"ט, עמ' 4 (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=6CCE78D9).
הוא נישא לחיה רייזל בת הרב יוסף לויט מאמדור ולאחר פטירתה נשא לאשה את אחותה מרים, גם היא בת הרב יוסף (לייט) לויט מאמדור. היה בין ראשוני המתיישבים בשכונת משכנות ישראל בירושלים.
יאיר כתב:מיללער כתב:
האם ידוע מי הוא ר' רפאל משה חרל"פ מי-ם שנפטר בשנת תרמ"ה?
אמורה להיות תוצאה באנצקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו חלק טו (י-ה)
(במקוון לא עובד http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=6&t=12856 )
( http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?149123& )
הרב הנזיר גר בשנות התר"פ בבית שהיה שייך לרב עמרם אבורביע, ומסתבר שהקשרים עם מרכז הרב וגם עם הרשי"כ היו הדוקים.
התמונה של בית הכנסת "אור זרוע" נמצאת באינטרנט באתר ויקימדיה תחת הערך הרב עמרם אבורביע.
תמונה זו צולמה בטקס הנחת אבן הפינה לבית הכנסת "אור זרוע" בירושלים בית כנסת זה הוקם ע"י הרב עמרם אבורביע זצ"ל. הוא הקים את בית הכנסת בשביל עדת "המערבים" (כך כונו עולי מרוקו התקופה ההיא) תוך שמירה על טהרת המבנה כך שכל פועליו יהיו יהודים שטבלו במקוה טהרה קודם הבניה.
בתמונה ניתן לראות משמאל לימין הרבנים עם הפנים למצלמה : הרב עזראן, הרב הנזיר, הרב חרל"פ, הרב אלעג'מי, הרב הדאיה בעל הישכיל עבדי, הרב אשריקי, ועומד מעל הרב הדאיה חגור באבנט ומחזיק תמונה זהו הרב עמרם אבורביע זצ"ל שהיה אז צעיר לימים (35 שנה).
מאחורי הרבנים נמצאת התזמורת של בית הספר לחינוך עיוורים.
איש_ספר כתב:ברור שהוא הנזיר
כתב לי ר' הראל כהן, ממחברי הספר איש כי יפליאהתמונה של בית הכנסת "אור זרוע" נמצאת באינטרנט באתר ויקימדיה תחת הערך הרב עמרם אבורביע.
מיללער כתב:הנחת אבן הפינה לבניין בית הכנסת לעדת המערבים אור זרוע שנוסד על ידי הרב עמרם אבורביע בשכונת נחלאות, ירושלים, תרפז
יושב במרכז הגרי"מ חרל"פ עם?
אבני גזית כתב:מיללער כתב:הנחת אבן הפינה לבניין בית הכנסת לעדת המערבים אור זרוע שנוסד על ידי הרב עמרם אבורביע בשכונת נחלאות, ירושלים, תרפז
יושב במרכז הגרי"מ חרל"פ עם?
משמאל רבי שמואל עזראן. רבי דוד כהן הנזיר. הרי"מ חרל"פ. המקובל רבי אליהו לעג'מי. רבי עובדיה הדאיה (עם התרבוש והזקן השחור). רבי שמעון אשריקי.
רבי עמרם אבורביע ניצב מאחור כאברך צעיר עם תרבוש, מחזיק תמונה בידיו. לידו עומד רבי שמואל אללוף.
מאחורי כל דמות היסטוריה ארוכה ועסיסית.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 419 אורחים