כרם כתב:לא ידעתי מי ייסד מנהגים אלו, אבל מקופיא נראה כי מה שמופיע במחזור באותיות גדולות נהגו לומר, ומה שמופיע באותיות קטנות נהגו שלא לומר. מה לעשות ו"מסוד חכמים" באותיות גדולות?
היא שיחתי כתב:כרם כתב:לא ידעתי מי ייסד מנהגים אלו, אבל מקופיא נראה כי מה שמופיע במחזור באותיות גדולות נהגו לומר, ומה שמופיע באותיות קטנות נהגו שלא לומר. מה לעשות ו"מסוד חכמים" באותיות גדולות?
אתה צודק אבל הקדמת תרנגולת לביצה
מה שנהגו לומר כתבו באותיות גדולות...
וממילא הנחתך דלעיל ומודגשת הרי היא נכונה
משא"כ המסקנה שהגעת אליה...
שבטיישראל כתב:א. למה תפסת דווקא נעילה, הרי גם במנחה אותו בעיה
ב."הרבה קהילות"
על "קהילות" אלו אין להקשות, יש להם עוד "מנהגים" מגוכחים (ולדוגמא צעקת "ימלוך-ואתה קדשו" אחר ברכת מחיה המתים כשלא אמרו פיוטים), המנהג של אי אמירת פיוטים אין יסודתו איתן כך שאין להקשות או לתמוה על סדר התפילה ב"קהילות" מעין אלו
שבטיישראל כתב:בקיצור הדברים, ה"מנהג הישיבתי" הוא ליצוי לצנות ו"מנהג בורות" שיסודו בהררי העמי הארצות
היא שיחתי כתב:כרם כתב:לא ידעתי מי ייסד מנהגים אלו, אבל מקופיא נראה כי מה שמופיע במחזור באותיות גדולות נהגו לומר, ומה שמופיע באותיות קטנות נהגו שלא לומר. מה לעשות ו"מסוד חכמים" באותיות גדולות?
אתה צודק אבל הקדמת תרנגולת לביצה
מה שנהגו לומר כתבו באותיות גדולות...
וממילא הנחתך דלעיל ומודגשת הרי היא נכונה
משא"כ המסקנה שהגעת אליה...
עושה חדשות כתב:כבר ראיתי כמה מקומות שנוהגים להוסיף את הקטע "נעלה שופר עם תחנון" במוסף יום א' של ר"ה, בכדי להצדיק את אמירת "מסוד חכמים". ויל"ע האם יש מקום לומר דבלא"ה אמירת "מסוד" איננה כדין.
ברמן כתב:עושה חדשות כתב:כבר ראיתי כמה מקומות שנוהגים להוסיף את הקטע "נעלה שופר עם תחנון" במוסף יום א' של ר"ה, בכדי להצדיק את אמירת "מסוד חכמים". ויל"ע האם יש מקום לומר דבלא"ה אמירת "מסוד" איננה כדין.
נודעת ומפורסמת הערתו של מרן הרב אלישיב, שאין ראוי לומר "מסוד" בלא אמירת פיוט.
שמעתי מרב בית הכנסת אצלנו, שאעפ"כ אין כדאי להשמיט את אמירת "מסוד", כדי שלא ישמעו מאחור הצעקות "מסוד! ... מסוד!", ולכן כדאי לומר קטע קטן מן הפיוט, כדי לקיים את פסקו של הרב אלישיב.
שבטיישראל כתב:לא רק דעת הרב אלישיב
גם דעת הגר"א מווילנא !
במסתרים כתב:מסוד חכמים ונבונים
שאלות:
א. למי פונים לבאר את יסוד ההיתר להפסיק בפיוטים שע"פ חכמים הוא עושה?
ב. האם באמצע שמ"ע זה הזמן להסביר דבר זה?
ג. אם התירו לומר פיוטים, מי התיר את אמירה זו גופא?
שבטיישראל כתב:אכן, ואותו בעיה יש ביו"כ עם "זה אל זה שואלים" בלי "ובכן שרפים עומדים ממעל לו"
בקיצור הדברים, ה"מנהג הישיבתי" הוא ליצוי לצנות ו"מנהג בורות" שיסודו בהררי העמי הארצות
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים