לענין כתב:אני קצת התבלבלתי.
בגלל שכל הדוברים פרסו לפנינו את משנתם האישית, קשה היה להבחין - למי שלא בעניינים (וטוב שכך...) בין עיקר לטפל.
מוטב היה לדעתי להביא מישהו -אולי יוסקוביץ בעצמו- שיסביר בשפה ברורה ובנעימה, מה מוסכם בעולם המחקר, מה תלוי בפלוגתא, ומה נתון לפרשנות.
כך נבין יותר טוב את מקומם המדויק של הקושיות על המסורת, ונדע יותר טוב את התירוצים הטובים יותר וכו' וכו'.
רציתי להאריך בשיחה נעימה עם כמה וכמה מן החברים רעים האהובים שליט"א, שמחתי מאד מאד לראותכם (וחלק לראשונה), ומיצר אני על חוסר האפשרות של שיחה בלב ונפש [בפעם הבאה אולי זה יהיה במקום עם מסדרון גדול וכדו' באופן שאפשר להחליף יותר ממילה וחצי בלי להפריע לדרשות]. בע"ה נשלים בכנס הבא!
אנסה לתת סדר בקצרה (בתכנון המקורי רציתי לומר בפתיחה, אבל הזמן לא אפשר זאת):
הזיהוי המקובל רואה ב
שושנק הד'גפר את שישק שכבש את רחבעם, וזה אחד מיסודות התיארוך, ממנו סופרים קדימה את ההקבלות בין ישראל/יהודה/התנ"ך למצרים וכתובותיה. וממנו סופרים אחורה ליציאת מצרים וכו'.
על אף שזהו זיהוי מוסכם לחלוטין, יש מקום לפקפק בזיהוי כי מסע כיבושו בעיקר כנגד הערים בממלכת ישראל ולא יהודה, אך בגדול אני נוטה להסכים איתו, וזה תואם עם חשבוני בימי מלכות שלמה, שעליית שישק לשלטון קרתה באמצע שנות העשרים למלכותו.
באם מקבלים זיהוי זה כיסוד מוסד (וכך אכן עשו כל הדוברים), הרי שעלינו למנות כחמש מאות שנה אחורה בשביל להגיע לזמן יציאת מצרים כפי שנאמר במקרא שבניין ביהמ"ק היה ארבע מאות ושמונים שנה לצאת בנ"י מארץ מצרים, זה יוצא אי שם באמצע השושלת הי"ח תחותמס השלישי או בנו אמנחוטפ השני.
רבים אחרים סבורים כי היציאה אירעה בתחילת השוששלת הי"ט בימי
רעמסס השני, בעיקר בשל הכתוב ויבן ערי מסכנות לפרעה את.. רעמסס.
ישנן ראיות רבות לשני הצדדים, וזה בעצם מה שניסו כל אחד מן הנואמים להראות כי הצד שלו נכון יותר משל זולתו.
בעניין ישוב הארבע מאות ושמונים לשיטת המאחרים נאמרו תירוצים רבים, שהצד השוה שבהם שהינם רחוקים מפשוטו של מקרא, וחלקם על גבול הכפירה.
התירוץ היחיד שעוד איכשהו אולי היה ניתן לקבל, היא הטענה כי הכתוב מונה ליציאת בני אפרים.
א-ב-ל:
בכתוב אין מסופר על יציאה שכזו, והסיפור בד"ה מדבר על ימי אפרים בן יוסף לפני השיעבוד שעוד היה לבנ"י נחלות במצרים.
ולהשתמש בדרש חז"ל שהסמיכו את סיפור יציאת בני אפרים על הכתוב הזה (הם בעיקר כתבו כן בגלל הסתירה בין הארבע מאות לארבע מאות ושלושים) לא עוזר כלום, כי הם מדברים כולה על שלושים שנה קודם... ולא על מאתיים שנה.
מה עושים אותם חוקרים - מלבישים את דברי חז"ל על יציאה מוקדמת בשלושים שנה, על דברי הכתוב המקודמים במאתיים שנה, והרי לפנינו 'עוגה' מושלמת לעקם את הכתובים בשביל להסתדר עם המדע...
על כך טוענים המאחרים המאמינים, כי באיחור יצי"מ מתיישבים בעיות רבות של ביקורת המקרא.
מנגד, בעיות רבות דווקא נוצרות אם מאחרים את יצי"מ.
הממצא שהבאתי, הוא סתם ממצא המעיד לענ"ד על מכות מצרים, ועכ"פ כשריד זכרון לה, והיה לי מאד חשוב להציגו, משום מה אף חוקר/מחב"ת לא משתמש בו או מתייחס אליו (במקום זה עוסקים בבפירוס איפוור שאיננו שוה שום דבר), אני מסכים שזה מוסיף לזיהוי של יצ"מ בימי רעמסס השני.
מקוה שהנושא הובן מעט יותר (ניסיתי להיות אובייקטיבי...).