מגדל כתב: מה טעם דין עניית ברכו לפני מנחה בערב שבת, והאם הוא שייך כאן?
רצון כתב:מגדל כתב:שלום וברכה, בימי הקיץ אני נוהג להתפלל תפילת ערבית מוקדמת, לאחר פלג המנחה.
היום לאחר שסיימנו את התפלה, ניגש אדם שטרם התפלל מנחה, וביקש שנענה לו לקדושה כנהוג.
ממילא נתעוררה השאלה, האם מותר לענות? מה טעם דין עניית ברכו לפני מנחה בערב שבת, והאם הוא שייך כאן?
לא הבנתי השאלה, וע' ב"ב פב. מכדי פסוקי נינהו ליקרי
נחלי אפרסמון כתב:המתפלל ערבית מבעוד יום, לאחר פלג המנחה, כמנהג עדות המזרח, וכשהגיע לסוף ברכת ''מחיה המתים'' שמע קדושה מהמנין הסמוך שהיו מתפללים מנחה, לא יענה עמהם, ושב ואל תעשה עדיף, מאחר ולא תקנו חז''ל קדושה בתפלת ערבית. ובפרט שדין הפסק בתפלת שמונה עשרה חמור מאד. ומיהו יכול לשמוע ולכוין לשליח צבור באמירת הקדושה. אבל האוחז בקריאת שמע וברכותיה של ערבית, או בין גאולה לתפלה של ערבית, ושמע קדושה של מנחה מהמנין הסמוך, יענה עמהם, ושלא כמי שחולק בזה. וכן אם לאחר שסיים תפלת ערבית, שמע קדושה ממנין סמוך, צריך לענות עמהם קדושה ואמנים של חזרה, בין בחול בין בשבת. [ילקוט יוסף על הלכות ברכות עמוד תרנד].
ומה הדין במי שנוהג בכל ענין כשיטת הגאונים בזמן בין השמשות, ושמע ציבור שאומר קדושה של תפלת מנחה בשעה שהיא לילה ודאי לשיטת הגאונים – היענה עמהם?נחלי אפרסמון כתב:אם לאחר שסיים תפלת ערבית, שמע קדושה ממנין סמוך, צריך לענות עמהם קדושה ואמנים של חזרה, בין בחול בין בשבת [ילקוט יוסף על הלכות ברכות עמוד תרנד].
ביקורת תהיה כתב:ומה הדין במי שנוהג בכל ענין כשיטת הגאונים בזמן בין השמשות, ושמע ציבור שאומר קדושה של תפלת מנחה בשעה שהיא לילה ודאי לשיטת הגאונים – היענה עמהם?נחלי אפרסמון כתב:אם לאחר שסיים תפלת ערבית, שמע קדושה ממנין סמוך, צריך לענות עמהם קדושה ואמנים של חזרה, בין בחול בין בשבת [ילקוט יוסף על הלכות ברכות עמוד תרנד].
ישורון250 כתב:נא לבאר כוונתך ייש"כ.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 149 אורחים