כתב הרמבן בריש פרשת ואתחנן
ואמר אדון אשר בך הרחמים אתה החלות להראות את עבדך כך היא תחלת נבואתי שהראית לי כבודך דכתיב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים שמות ג ו עם הגדולה והגבורה והראיתי לדעת מי אל בשמים ובארץ שממנו יהיו כמעשיך הגדולים וכגבורותיך החזקות ומכאן תבין עוד במה התאנף בו השם הנכבד
לעומת זאת במי מריבה ביאר הרמבן שהחטא היה שהכה פעמיים ולא פעם אחד. ויש לעיין במה שכתב כאן שמכאן מובן במה התאנף בו ?