נחלי אפרסמון כתב:למה שלא?
עובדיה חן כתב:אדם שיש לו ביטוח מקיף על הרכב האם יכול לעשות תאונה עצמית כדי לתבוע את הביטוח ? או שזה גזל.
בשבת צריך ליטול ידיו קודם שלש סעודות מעומד, כנז' בדברי רבינו האר"י ז"ל, וה"ה לברכה ונגוב נמי צריך מעומד. וכתב הרה"ג מהר"א מני נר"ו דלאו דוקא בנטילה דאכילה, אלא גם בנטילת שחרית דיום שבת ג"כ נוטלין ומברכין ומנגבין מעומד, שכ"כ רבינו הרש"ש ז"ל, וכבר הרב תורת חכם ז"ל עשה מטעמים לדבר. וכתב עוד שהוא נר"ו נוהג כן גם ביום טוב, דאם אינו מועיל אינו מזיק עכ"ד נר"ו. ונ"ל יפה אמר חנ'ן על יום טוב, אך אנא עבדא א"א לי לעשות נט"י דשחרית דשינה מעומד, והמשתדל לקיים זה תע"ב
בפולמוס של אספסיינוס גזרו על עטרות חתנים ועל האירוס בפולמוס של טיטוס גזרו על עטרות כלות ושלא ילמד אדם את בנו יונית בפולמוס האחרון גזרו שלא תצא הכלה באפריון בתוך העיר ורבותינו התירו שתצא הכלה באפריון בתוך העיר:
דרופתקי דאורייתא כתב:בספר בן איש חי (ש"ש פ' וירא אות יב) כתבבשבת צריך ליטול ידיו קודם שלש סעודות מעומד, כנז' בדברי רבינו האר"י ז"ל, וה"ה לברכה ונגוב נמי צריך מעומד. וכתב הרה"ג מהר"א מני נר"ו דלאו דוקא בנטילה דאכילה, אלא גם בנטילת שחרית דיום שבת ג"כ נוטלין ומברכין ומנגבין מעומד, שכ"כ רבינו הרש"ש ז"ל, וכבר הרב תורת חכם ז"ל עשה מטעמים לדבר. וכתב עוד שהוא נר"ו נוהג כן גם ביום טוב, דאם אינו מועיל אינו מזיק עכ"ד נר"ו. ונ"ל יפה אמר חנ'ן על יום טוב, אך אנא עבדא א"א לי לעשות נט"י דשחרית דשינה מעומד, והמשתדל לקיים זה תע"ב
מה הטעם בזה?
ועוד אני אומר כי אין לנו להשתמש בתורת מנהג בזה, שהרי ימים ושנים אירע לנו שאנו מתפללין במקום שאין ספר תורה בכפרים ובתים לבריחים מחוץ לעיר, ורובא דרובא לא שכיחי בינייהו כהנים כדי שיברכו ברכת כהנים, ומעט מזער באיזה פעמים שנמצא כהן לאו אדעתינו, או חשבו שצריך דוכן וספר תורה, כאשר נהגו בבית הכנסת, ומפני זה לא הנהיגו לברך ברכת כהנים, כי לא היה ביניהם מי שיודע להעמיק בדין ולראות שורש הדבר על בוריו כדי לחתוך הדין, אבל לא שבכוונה מכוונת הנהיגו כן, וקבלו דעת הפוסק האומר שלא לברך ברכת כהנים כי אם במקום דוכן וספר תורה.
ואף על פי שהעולם נוהגים כדברי התוספות, נראה לי שהוא מפני שאינם מעיינים בדברי הרמב"ם בהלכות בית הבחירה אלא חד או תרי בדרא, והנכון ליזהר כדברי הרמב"ם ז"ל שהוא עמוד ההוראה.
בוא וראה כמה חביבין ישראל לפני הקב"הא. שבכל מקום שגלו שכינה עמהן. .... גלו לבבל, שכינה עמהן.... בבבל היכא? אמר אביי בבי כנישתא דהוצל, ובבי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא. ולא תימא הכא והכא, אלא זמנין הכא, וזמנין הכא.
דשף ויתיב, ובנאה יכניה וסיעתו מאבנים ועפר שהביאו עמהן בגלותן, לקיים מה שנאמר כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו (תהילים קב).
ועיין בספר ילקוט המאירי ח"א (עמ' רמ) שהביא מספר מסעות של ר' בנימין מטולדו שכ' שנמצא שיש במדינת נהרדעא עיר ושמה שפיתוב (כצ"ל) שנבנה מאבני ירושלים ומעפרה. כתב ע"ז בעל ילקוט המאירי שהחוקרים נלאו למצוא פשר שם עיר זו וכתב הוא שהכוונה לבי כנישתא דשף ויתיב שנבנה מאבני ירושלים. ע"ש. והנה לא ראה שכבר הגאון על שואל ומשיב בהגהותיו למשניות הנקרא בית שאול (סוף פסחים) הביא את דברי ר' בנימין מטולדו בספר מסעותיו והעיר ע"ז בזה"ל: ולא ידע שהיא העיר שאמרו חז"ל דשף ויתיב בנהרדעא ועשו שתי תיבות מזה. עכ"ל. הרי שהעיר עליו הערה זו ולא זכר מזה בעל ילקוט המאירי.
מלבב כתב:האם די בקצת שער בזקן, או שצריך מלא ממש.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 160 אורחים