יושב ירושלים כתב:אם מזכירים ביום ל' שכל עצמו ספק ר"ח עאכ"ו שיזכירו בבין השמשות.
עזריאל ברגר כתב:יושב ירושלים כתב:אם מזכירים ביום ל' שכל עצמו ספק ר"ח עאכ"ו שיזכירו בבין השמשות.
מסברא: יום ל' אינו ספק, אלא תקנה. כמו יוט"ש, אם לא יותר ממנו.
דורש טוב לעמו כתב:בפסקי תשובות קפח, יט כתב שמי שנטל ידיו בביה"ש לא יזכיר ר"ח בברהמ"ז.
דרך ישרה כתב:ואם מתפלל מנחה בבין השמשות של מוצאי ראש חודש אומר יעלה ויבוא?
שאלתי את זה איזה רב והוא השיב: אם הוא יכול להתפלל מנחה אז הוא גם יכול לומר יעלה ויבוא.
עזריאל ברגר כתב:דרך ישרה כתב:ואם מתפלל מנחה בבין השמשות של מוצאי ראש חודש אומר יעלה ויבוא?
שאלתי את זה איזה רב והוא השיב: אם הוא יכול להתפלל מנחה אז הוא גם יכול לומר יעלה ויבוא.
אלו דברים של טעם. ולכן קשה להכריע מזה לנדו"ד.
דרך ישרה כתב:עזריאל ברגר כתב:דרך ישרה כתב:ואם מתפלל מנחה בבין השמשות של מוצאי ראש חודש אומר יעלה ויבוא?
שאלתי את זה איזה רב והוא השיב: אם הוא יכול להתפלל מנחה אז הוא גם יכול לומר יעלה ויבוא.
אלו דברים של טעם. ולכן קשה להכריע מזה לנדו"ד.
יתכן שיש לחלק דתפילה היא דרבנן ולכן אפשר להקל, אבל 'שקר' הוא דאורייתא, ואיך יהיה כדובר שקרים.
עזריאל ברגר כתב:דרך ישרה כתב:עזריאל ברגר כתב:דרך ישרה כתב:ואם מתפלל מנחה בבין השמשות של מוצאי ראש חודש אומר יעלה ויבוא?
שאלתי את זה איזה רב והוא השיב: אם הוא יכול להתפלל מנחה אז הוא גם יכול לומר יעלה ויבוא.
אלו דברים של טעם. ולכן קשה להכריע מזה לנדו"ד.
יתכן שיש לחלק דתפילה היא דרבנן ולכן אפשר להקל, אבל 'שקר' הוא דאורייתא, ואיך יהיה כדובר שקרים.
ביעלה ויבוא שבתפילה אין דין "שקר"?!
שומע ומשמיע כתב:רבינו יונה ריש ברכות וכן בשנות אליהו להגר"א כתבו שזמן ערבית מתחיל מיד בשקיעה, ובעניותי לא מצאתי מי שיחלוק על זה [אלא שבמשנ"ב נראה לא כן וצ"ע].
ואם כן כמו שלדעת ר' יהודה מתפלל של ערב שבת בשבת כיון שהגיע זמן ערבית, הוא הדין לרבנן משהגיע זמן ערבית מתפלל של ר"ח.
[ואל תאמר שהוא דוקא לר' יהודה שמחשיב את הפלג כלילה, כי בשנו"א שם ביאר ששטעמו של ר' יהודה הוא מחמת שהסתיים זמן מנחה לשיטתו].
והנה כתב הגר"א [הלכות מילה] שקידוש והבדלה תלויים בפלוגתא דר' יהודה ורבנן כיון שהם שייכים לתפילה, ונראה מזה שכל הזכרות היום תלויות בזמן התפילה, וא"כ כ"ש יעלה ויבוא שהוא תפילה ממש.
וגם מי שאוכל לאחר השקיעה שבסוף ר"ח לא יאמר יעלה ויבוא.
יושב ירושלים כתב:שומע ומשמיע כתב:רבינו יונה ריש ברכות וכן בשנות אליהו להגר"א כתבו שזמן ערבית מתחיל מיד בשקיעה, ובעניותי לא מצאתי מי שיחלוק על זה [אלא שבמשנ"ב נראה לא כן וצ"ע].
ואם כן כמו שלדעת ר' יהודה מתפלל של ערב שבת בשבת כיון שהגיע זמן ערבית, הוא הדין לרבנן משהגיע זמן ערבית מתפלל של ר"ח.
[ואל תאמר שהוא דוקא לר' יהודה שמחשיב את הפלג כלילה, כי בשנו"א שם ביאר ששטעמו של ר' יהודה הוא מחמת שהסתיים זמן מנחה לשיטתו].
והנה כתב הגר"א [הלכות מילה] שקידוש והבדלה תלויים בפלוגתא דר' יהודה ורבנן כיון שהם שייכים לתפילה, ונראה מזה שכל הזכרות היום תלויות בזמן התפילה, וא"כ כ"ש יעלה ויבוא שהוא תפילה ממש.
וגם מי שאוכל לאחר השקיעה שבסוף ר"ח לא יאמר יעלה ויבוא.
והיוצא מהנ"ל: לדעת רבי יהודה האוכל בשבת אחר פלג המנחה אינו אומר 'רצה', והוא חידוש נפלא שלא שמעתו אוזן מעולם.
שומע ומשמיע כתב:יושב ירושלים כתב:שומע ומשמיע כתב:רבינו יונה ריש ברכות וכן בשנות אליהו להגר"א כתבו שזמן ערבית מתחיל מיד בשקיעה, ובעניותי לא מצאתי מי שיחלוק על זה [אלא שבמשנ"ב נראה לא כן וצ"ע].
ואם כן כמו שלדעת ר' יהודה מתפלל של ערב שבת בשבת כיון שהגיע זמן ערבית, הוא הדין לרבנן משהגיע זמן ערבית מתפלל של ר"ח.
[ואל תאמר שהוא דוקא לר' יהודה שמחשיב את הפלג כלילה, כי בשנו"א שם ביאר ששטעמו של ר' יהודה הוא מחמת שהסתיים זמן מנחה לשיטתו].
והנה כתב הגר"א [הלכות מילה] שקידוש והבדלה תלויים בפלוגתא דר' יהודה ורבנן כיון שהם שייכים לתפילה, ונראה מזה שכל הזכרות היום תלויות בזמן התפילה, וא"כ כ"ש יעלה ויבוא שהוא תפילה ממש.
וגם מי שאוכל לאחר השקיעה שבסוף ר"ח לא יאמר יעלה ויבוא.
והיוצא מהנ"ל: לדעת רבי יהודה האוכל בשבת אחר פלג המנחה אינו אומר 'רצה', והוא חידוש נפלא שלא שמעתו אוזן מעולם.
באמת חידוש נפלא, לא חשבתי על זה, והיה נראה לי מתחילה קושיא, אבל לאחרי כמה דקות שעכלתי את זה אני כבר מזדהה איתו.
כמובן שאין זה נפק"מ למעשה, כי 'דעביד כמר עביד', ולמי יש ענין לא לומר 'רצה'.
יושב ירושלים כתב:שומע ומשמיע כתב:יושב ירושלים כתב:שומע ומשמיע כתב:רבינו יונה ריש ברכות וכן בשנות אליהו להגר"א כתבו שזמן ערבית מתחיל מיד בשקיעה, ובעניותי לא מצאתי מי שיחלוק על זה [אלא שבמשנ"ב נראה לא כן וצ"ע].
ואם כן כמו שלדעת ר' יהודה מתפלל של ערב שבת בשבת כיון שהגיע זמן ערבית, הוא הדין לרבנן משהגיע זמן ערבית מתפלל של ר"ח.
[ואל תאמר שהוא דוקא לר' יהודה שמחשיב את הפלג כלילה, כי בשנו"א שם ביאר ששטעמו של ר' יהודה הוא מחמת שהסתיים זמן מנחה לשיטתו].
והנה כתב הגר"א [הלכות מילה] שקידוש והבדלה תלויים בפלוגתא דר' יהודה ורבנן כיון שהם שייכים לתפילה, ונראה מזה שכל הזכרות היום תלויות בזמן התפילה, וא"כ כ"ש יעלה ויבוא שהוא תפילה ממש.
וגם מי שאוכל לאחר השקיעה שבסוף ר"ח לא יאמר יעלה ויבוא.
והיוצא מהנ"ל: לדעת רבי יהודה האוכל בשבת אחר פלג המנחה אינו אומר 'רצה', והוא חידוש נפלא שלא שמעתו אוזן מעולם.
באמת חידוש נפלא, לא חשבתי על זה, והיה נראה לי מתחילה קושיא, אבל לאחרי כמה דקות שעכלתי את זה אני כבר מזדהה איתו.
כמובן שאין זה נפק"מ למעשה, כי 'דעביד כמר עביד', ולמי יש ענין לא לומר 'רצה'.
פסקו הפוסקים שאין לעשות 'תרתי דסתרי' והנוהגים להתפלל ערבית קודם שקיעת החמה צריכים לנהוג כרבי יהודה גם בשאר הדברים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 408 אורחים