הטעם, כמו שכתבו התוספות בשם התנחומא דמשה עלה ביום שני דר"ח אלול, רק שעברוה לאלול דהאי שתא; ואם כן, אין לזוז מהמנהג להתחיל ביום שני. (מג"א ריש סימן תקפא)קו ירוק כתב:למה אין תוקעין מאדר"ח אלול?
ברוך00 כתב:לבוש סי' תקפ"א: צריכין אנו לומר שעלה בבוקרו של כ"ט באב, דהא קי"ל דבבוקרו של יום כיפור ירד, ואין לך ארבעים יום וארבעים לילה אלא מבוקרו של כ"ט באב עד בוקרו של יום כיפור.
וביאר הגר"א: ועלה בכ"ט – והוא היה ביום חמישי, נמצא היה תשעה בתשרי ביום שני, ובאותו יום נתרצה הקב"ה, אלא שלא ירד, שעדיין לא שלמו ארבעים יום עם לילות עד למחר, וביום הכפורים בהשכמה ירד, ולפיכך נקבע בו תענית שעת רצון; ולפי שביום הכפורים ירד ובשרם שנתרצה המקום, נתקיים יום חוק וזכרון. ואתי שפיר הכל (היינו גם מה שמביא הרוקח בהלכות תענית בשם מדרש תנחומא: כשחטאו בעגל עלה משה בחמישי, וסוף ארבעים יום היה יום שני, מכאן תקנו חכמים שמתענין יום שני ויום חמישי, בעלייתו של משה ובירידתו).וְעָלָה בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בְּאָב וְנִשְׁנָת לוֹ תּוֹרָה פַּעַם שְׁנִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר 'וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וְגוֹמֵר, לֹא אָבָה יְיָ הַשְׁחִיתֶךָ' – כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים, מָה הָרִאשׁוֹנִים מְרֻצִּין, אַף שְׁנִיִּים מְרֻצִּין. יָרַד בַּעֲשָׂרָה בְּתִשְׁרֵי, וְהוּא הָיָה יוֹם הַכִּפּוּרִים, וּבִשְּׂרָם שֶׁנִּתְרַצָּה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, לְפִיכָךְ נִתְקַיֵּם יוֹם חֹק וְזִכָּרוֹן לְדוֹרוֹת.
גם לדעת מגן אברהם, ימי הרצון הם לעולם ארבעים יום מיום הכפורים למפרע, כמנין הימים שעמד משה בהר, ונמצא לדידן תחלת הארבעים הוא יום שלשים באב, ורק לענין המנהג לתקוע בשופר אזלינן בתר עצם היום שעלה משה להר, דהיינו אחד באלול.קו ירוק כתב:כלומר לדברי המג"א פעמים מועטות היו מ' ימי רצון, ורוב הפעמים יש רק ל"ט ימי רצון (שהרי כמעט לא מצינו אלול מעובר).
אבל לחולקים שם (שהביא מג"א) י"ל שיש עכ"פ מ' ימי רצון שמתחילים מאדר"ח אלול.
וכך פשוטו של רש"י שמ' ימי ישיבת משה בהר נקבעו כימי רצון, והם מסתיימים ביו"כ.
ויש לעיין.
ביקורת תהיה כתב:גם לדעת מגן אברהם, ימי הרצון הם לעולם ארבעים יום עד יום הכפורים, כמנין הימים שעמד משה בהר, ולדידן תחלת הארבעים הוא יום שלשים באב, ורק לענין המנהג לתקוע בשופר אזלינן בתר עצם היום שעלה משה להר, דהיינו אחד באלול.קו ירוק כתב:כלומר לדברי המג"א פעמים מועטות היו מ' ימי רצון, ורוב הפעמים יש רק ל"ט ימי רצון (שהרי כמעט לא מצינו אלול מעובר).
אבל לחולקים שם (שהביא מג"א) י"ל שיש עכ"פ מ' ימי רצון שמתחילים מאדר"ח אלול.
וכך פשוטו של רש"י שמ' ימי ישיבת משה בהר נקבעו כימי רצון, והם מסתיימים ביו"כ.
ויש לעיין.
הערה: 'וכך פשוטו של רש"י' – צריך לומר 'של רא"ש'.
ציטטה, בבקשה!קו ירוק כתב:רש"י - על התורה, פרשת עקב, פ"ט פסוק יח.
ושהה שם ארבעים יום שנ' ואתנפל לפני ה' ארבעים יום כראשונה ושלמו בכ"ח באב אמר לו ית' פסל לך ועלה בכ"ט ואמר להם לישראל למחר ביום שלשים באב יהיה ר"ח אלול שיתחילו תקעו שופר כדי שלא תטעו בירידתו כמו שטעיתם בראשונ' וזכר לדבר אנו תוקעין ביום ר"ח אלול שהוא יום שלשים באב שלעולם אנו עושין ר"ח שני ימים ויום ראשון הוי מחשבון דאב שהוא מלא ושהה שם ארבעים יום שנ' ואנכי עמדתי בהר כימים הראשוני' ושלמו ביום הכפורים
וזכר לדבר אנו תוקעין בר"ח אלול שהוא יום ל' באב שלעולם אנו עושין ר"ח ב' ימים יום א' מחדש אב שהוא מלא ושהה שם מ' יום
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 22 אורחים