אולי זה שאלת תם, אבל לא מצאתי כעת דבר מפורש בענין הזה.
בגזל ונשבע ואח"כ הודה, או אם כיחש בפקדון ונשבע ואח"כ הודה, שחייב לשלם קרן וחומש ומביא אשם גזילות, איך משערין החומש, כפי שיווי הגזילה בשעת הגזילה והפקדון כשעת הפקדון, או דלמא כשעת השבועה או אולי כשעת ההודאה, ואולי יש בזה חילוקים בין גזל לפקדון או אם הגזילה/הפקדון קיימת?
יש לי ראיות לכאן ולכאן וגם סברות, אבל טרם כל שיח אולי זה דבר מפורש בש"ס או ברמב"ם, אשמח אם אחד יאיר את עיני בזה.
ברמב"ם הל' גזלה ואבדה פ"ז ה"ז, כמה הוא החומש, אחד מארבעה בקרן שאם גזל שוה ארבעה ונשבע משלם חמשה, ואם היתה הגזלה קיימת מחזיר אותה ונותן דמי רביע עליה, עכ"ל. סתם ולא פירש כשהגזילה קיימת שמוסיף דמי רביע, אי רביע מהשוויות של עכשיו או של שעת הגזילה, ובספר המפתח לא מצאתי שם ציון על זה.