הודעהעל ידי פילווישוק » ו' ספטמבר 06, 2019 3:06 pm
רש"י יהושע פרק ו פסוק יז 'והיתה העיר חרם - הקדש, כי היום שבת קדש, וראוי להיות קדש שלל הנשלל בו'. ובכלי יקר (לניאדו) מבואר שהבין מלשון המדרשים שאכן הוא מטעם מעשה שבת. ובאור הישר (הילמן, שופטים עמוד פח) העיר שבכיבוש עיר שהותרה אין איסור מעשה שבת, ועוד שמן התורה מעשה שבת מותר, ע"ש. ובאהל דוד (ח"ב) כתב שיהושע חשש שיחללו שבת בשביל השלל, ולא הותר אלא הכיבוש, ולכן לגזרה אסר את השלל לגמרי. [וראה רש"י להלן שם פרק ז פסוק כ"א על דברי עכן 'וארא בשלל', פירש רש"י: התבוננתי במה שכתוב בתורה (דברים כ') 'ואכלת את שלל אויבך' (והוא מתנחומא מסעי ה), ובספר שפת אמת על פירוש רש"י ביאר שעכן סבר שזו מצוה ולא רשות, וא"כ יהושע אסר שלא כדין, ומצוה זו דוחה שבת, ובאמת לכן פירש רש"י ששבת היה ואסר משום שהוא הקדש כיון שהוא ממעשה שבת.