תנו רבנן מצות וידוי... והיכן אומרו, יחיד אחר תפלתו, ושליח צבור אומרו באמצע. מאי אמר. אמר רב אתה יודע רזי עולם. ושמואל אמר ממעמקי הלב.
ופירש רש"י,
ממעמקי הלב - תפלה היא.
וכתב בהגהות הרש"ש, וז"ל,
לפלא בעיני שנשמט וידוי זה מנוסח סדר תפלותינו, וע"כ לא ידענו מה הוא.
אולם באמת אין כאן השמטה מנוסח סדר התפילה, וגם נפתרת התעלומה היכן היא אותה תפילה, בדברי בעל העיטור (עשרת הדיברות הלכות יום הכיפורים דף קח טור ב), וז"ל,
ומסתברא דמר זוטרא אדרב המנונא מעמקי הלב דשמואל היינו ותעלומות סתרי כל חי, ודלוי אנו אומרים תחלה כי ביום הזה יכפר עליכם כו', ורבון העולמים דר"י הוא שאנו אומרים יה"ר מלפניך רבון העולמים שתמחול לנו וכו', ודרב יהודה בתחלת פסוקי דרחמי... וביוה"כ שהוא יום מחילה וסליחה אנו מרבין בסליחות ומתודין ככולהו אמוראי.
הרי לנו שאין 'מעמקי הלב' מטבע תפילה בפנ"ע, אלא זה משפט מסוים מבין פסוקי הוידוי שאנו נוהגים לומר בין וידוי אשמנו לוידוי על חטא.
סימוכין לדברי בעל העיטור יש למצוא בלשון הרי"ד בפסקיו כאן, וז"ל,
והיינו דתחילת הוידוי זהה לדברי רב, אלא שהמכוון הוא להמשך הוידוי.ושמואל אמר אתה יודע מעמקי הלב.
יתירה מזו מצינו בלשון הרא"ש כאן,
הרי שהנוסח כמעט זהה למילים 'ותעלומות סתרי כל חי'.ושמואל אמר אתה מבין תעלומות לב.
ויתכן עוד לפי"ז, שבאמת אין כאן נוסחאות של וידויים שונים בין האמוראים, אלא כולם היו אומרים את פסוקי הוידוי השונים, כפי שרובם נמצאים לפנינו, אלא שכל אמורא היה פותח את הוידוי בפסוק אחר, כך עולה מלשון הרי"ד בפסקיו כאן,
. וכ"כ בשבלי הלקט הל' יוה"כ סי' שיט.פי' כל אלה הם ראשי וידויין שהיו מסודרין להם והיו מאריכין בהם דברים
וכן נקט גם בשפת אמת כאן על דברי לוי שאמר 'ובתורתך כתוב לאמור', ופי' רש"י, כי ביום הזה יכפר, וז"ל,
צ"ע דהא זה אינו וידוי כלל, וצ"ל דכל אלו הם רק פתיחת דברים דפליגי במה פותח לומר הוידוי.