איש רגיל כתב:בערב אל תנח אינו חיוב?
נוטר הכרמים כתב:ידוע המעשה במרן הח"ח והאבן האזל זי"ע בקשר לברכה.
נחלקו הראשונים אם הוא חיוב גמור או עצה טובה, ומ"מ מצאנו שנדחה ענין זה של בערב מפני חשש קטטה (תה"ד) או "קצת-מצוה" כמו לצאת לפרנסה (הפלאה), משא"כ בחיוב גמור של פו"ראיש רגיל כתב:בערב אל תנח אינו חיוב?
הקטן כתב:מישהו יכול בבקשה להביא את כל הפרק או הספר
ברזילי כתב:נחלקו הראשונים אם הוא חיוב גמור או עצה טובה, ומ"מ מצאנו שנדחה ענין זה של בערב מפני חשש קטטה (תה"ד) או "קצת-מצוה" כמו לצאת לפרנסה (הפלאה), משא"כ בחיוב גמור של פו"ראיש רגיל כתב:בערב אל תנח אינו חיוב?
גם זו לטובה כתב:כאייל תערוג- סיפר רבנו שלמרן הגרח"ע נפטרה בתו היחידה, ונסע לחפץ חיים לבקש ברכה לעוד ילדים, ולא הסכים הח"ח לברכו, דסבר הח"ח
שבתקופה ההיא זה היה סכנה שהילדים יצאן לתרבות רעה רח"ל, ולמי שלא נתן לו ה' ילדים לא צריך להפציר. (כ"ת)
אוצר החכמה כתב:גם זו לטובה כתב:כאייל תערוג- סיפר רבנו שלמרן הגרח"ע נפטרה בתו היחידה, ונסע לחפץ חיים לבקש ברכה לעוד ילדים, ולא הסכים הח"ח לברכו, דסבר הח"ח
שבתקופה ההיא זה היה סכנה שהילדים יצאן לתרבות רעה רח"ל, ולמי שלא נתן לו ה' ילדים לא צריך להפציר. (כ"ת)
זה עניין אחר. בחישוב של תפילות אפשר לחשב כל מיני חישובים (דוגמה לדבר שמותר להתפלל על בעל יסורים שימות כמו שהוכיח הר"ן מאמתיה דרבי). אבל בעשייה צריך להצמד לדין וראייה מחזקיה.
כולל יונגערמאן כתב:איך הילדים יגדלו, לא בא בחשבון בכלל - כמבואר לגבי ענין זה גופא: 'בהדי כבשי דרחמנא למה לך'
ולטעמיך לא הבנתי מאי שנא אם קיים פו"ר או לא? עדיין יש 'לשבת'
דרומי כתב:על המאמר 'אפילו חרב חדה כו'' שמעתם?
על חזרה בתשובה שמעתם?
וכבר התווכחה מרים עם אביה עמרם והצליחה לשכנע אותו להוליד ילדים למרות כל החשבונות ה"מוצדקים"
ובאמת שראוי היה לנקוט בסגנון הרבה יותר חריף כנגד מה שכתבו כאן, ודי בזה
[סתם שאלה של מתמטיקה: אם האדם בעצמו היה מה שהיה חזר בתשובה, למה לא יהיה אופטימי ויחשוב שגם אשתו תעבור את אותו תהליך?]
דרומי כתב:למה צריך להביא ראיות?
מי שרוצה להוציא מה'חזקה' - מצוה רבה דפו"ר וכל מה שמסתעף ממנה - הוא שצריך להביא ראיה לחידושו המופלג
דרומי כתב:הצחקת אותי.
אתה הוא שמשתמש בחשבונות שונים ומשונים.
אני בסך הכל מצטט את ההלכה הפסוקה והפשוטה שיש להרבות בהבאת ילדים לעולם עד כי יכלו הנשמות שבגוף.
ומה יש עוד להוסיף.
דרומי כתב:ועיין משנ"ב סתקע"ד סקי"ב.
דרומי כתב:התכוונתי להוכיח שלא כל מאמר שכתוב בחז"ל יש להבינו כמסר מעשי כפשוטו.
אף בעניננו, נכון שיש גמרא שמתארת את המצב הקשה באופן ציורי עד כדי שהיינו אמורים להימנע מללדת ח"ו,
אך כנגד גמרא זו יש גמרות מפורשות המספרות על 'מעשה רב' באופן הכי נחרץ,
הן אצל עמרם ויוכבד ומרים, והן אצל חזקיהו המלך,
וגמרות אלו הן שצריכות ללמד אותנו כיצד יש לנהוג באופן מעשי.
כשבאים לפסוק הלכה למעשה לא תמיד זה מסתדר עם כל המדרשים והאגדות.
דרך ישרה כתב:עד שאתה שואל על מקרה הנ"ל של בעל תשובה וכו', מה תאמר על אדם בשנים היותר מאוחרות שגם כך הוא מרוט ומותש מחינוך צאצאיו ולא מתמודד עם גידולם, כיצד זה עוד יגדל ילד בשנות החמישים והשישים וידאג לכל מה שצריך הילד בגשמיות ורוחניות?
ומה תאמר על בתים שהעניות בהם משוועת, ויש שם למעלה מחמשה עשר ילדים החיים בדלות מחפירה, וכמובן שהעניות נותנת את אותותיה בגשמיות וברוחניות, והילדים כולם זקוקים לחינוך מיוחד, ועדיין ידו נטויה...
מהי אכן דעת התורה במקרים כאלו?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 489 אורחים