יאיר כתב:בהלצה (ברציניות) אולי "בער" לו לפתוח את מכסה התיבה בגלל הריח...
"ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה"
מה שנכון נכון כתב:אולי הקפיד רק על עצמו שלא לצאת עד שיורשה, אבל את החיות יכל להוציא, ולהפטר מטורח מזונותיהן.
נהר שלום כתב:מה שנכון נכון כתב:אולי הקפיד רק על עצמו שלא לצאת עד שיורשה, אבל את החיות יכל להוציא, ולהפטר מטורח מזונותיהן.
כשה' ציוה עליו לצאת צוה לו גם להוציא את החיות
מה שנכון נכון כתב:נהר שלום כתב:מה שנכון נכון כתב:אולי הקפיד רק על עצמו שלא לצאת עד שיורשה, אבל את החיות יכל להוציא, ולהפטר מטורח מזונותיהן.
כשה' ציוה עליו לצאת צוה לו גם להוציא את החיות
את אלו שלא רצו לצאת. לא מבואר שם שהיו מנועים מלצאת קודם. (והרי סוכ"ס שילח את העורב והיונה ללא רשות, והיונה לא שבה).
שברי לוחות כתב:וכי ידע שיצווהו ה'?
נהר שלום כתב:שברי לוחות כתב:וכי ידע שיצווהו ה'?
א"כ למה חיכה בעצמו מלצאת
יוסף חיים אוהב ציון כתב:האם יש מ"הקדמונים" ששואל את זה?
שאראש-פאטאק כתב:מפני מה היה צריך בכלל לשאול היה חלון לפירוש אחד ברש״י על צהר תעשה לתיבה היה יכול לראות מן החלון מפני מה צריך בכלל לשלח יונה?
ישראליק כתב:לעצם הדיון חשבתי [בדרך דרוש], שאולי לא רצה נח להנות ממעשה נסים; וזה שעוג נשאר בחיים הי' נס
מה שנכון נכון כתב:התיבה היתה במקום גבוה - על הרי אררט, וכנר' לא היה אפשר לראות משם אם יבשה האדמה בעמק.
אשרי יושבי ביתך כתב:מה שנכון נכון כתב:התיבה היתה במקום גבוה - על הרי אררט, וכנר' לא היה אפשר לראות משם אם יבשה האדמה בעמק.
עוג מלך הבשן שהיה ענק שבענקים, לא יכול היה לירד מן התיבה ולירד למטה לראות היבשו המים או לא?!
מה שנכון נכון כתב:
א. לרדת ברגל את כל ההר, ושוב לטפס עד למעלה? אולי עוג היה עצלן. אפי' העורב לא שמע לנח.
מה שנכון נכון כתב:
[אמנם גם העורב שקרא הוא גיטין מה, א, ואיך ס"ד דנח לסמוך עליו].
אבני גזית כתב:מה שנכון נכון כתב:
א. לרדת ברגל את כל ההר, ושוב לטפס עד למעלה? אולי עוג היה עצלן. אפי' העורב לא שמע לנח.
אז תשאר עם התירוץ הזה לבדו ודי בכך. נח לא שלח את עוג כי היה עצלן / כי לא נוח לו לבקש טובות ממנו / עוג פרש מהתיבה לפני שקלו המים ולא היה עם מי לדבר (כמו שכתבת להלן).מה שנכון נכון כתב:
[אמנם גם העורב שקרא הוא גיטין מה, א, ואיך ס"ד דנח לסמוך עליו].
כאן נוכל להשתמש בשיטת המלבי"ם ודעימיה ששילוח העורב לא היה שליחות אלא גירוש. וממילא לא התכוון לסמוך על דבריו.
אבני גזית כתב:אז תשאר עם התירוץ הזה לבדו ודי בכך. נח לא שלח את עוג...
יוסף חיים אוהב ציון כתב:אתמול שאלתי זאת קמיה רבינו הגר"ד קוק שליט"א ואמר לי שכל עניני התיבה היו ענינים רוחניים ולעוג אין תפיסה בהם. והוסיף שלכן גם העורב שהוא טמא לא השיב, רק היונה שיש בזה סוד מדוע היא גילתה, וקיצר טובא בדברים נשגבים.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:אבני גזית כתב:כאן נוכל להשתמש בשיטת המלבי"ם ודעימיה ששילוח העורב לא היה שליחות אלא גירוש. וממילא לא התכוון לסמוך על דבריו.
וכן סובר רבינו האוחה"ק.
דרופתקי דאורייתא כתב:שמעתי מהגרי"ח סופר שליט"א, שיש לתמוה בכלל מדוע הוצרך נח לשלוח את היונה, והרי יכול היה לפתוח את הצוהר, וכמו שבאמת עשה לבסוף. וצ"ע.
ולגבי שאלת הרד"ל הנ"ל, מדוע לא שאל את עוג, אמר די"ל שלא סמך נח על עוג, דלמא שקרן הוא, שהרי מדור המבול הוא עליו נאמר ותמלא הארץ חמס. עוד י"ל, ששפת הדיבור של נח ושל עוג לא הייתה שווה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 237 אורחים