כדכד כתב:הספרדים כן קוראים בטעמי המקרא והאשכנזים המדקדקים גם נוהגים כן. אטו האשכנזים שאינם מדקדקים הוו רובא דעלמא?
חוץ מזה, מנין למר שהטעם הוא שיתרכזו בפירוש? אולי הטעם הוא שאין יודעים את הטעמים?
דודי צח כתב: אמשיך ואשאל, לו הייתם כותבים 'ביאור תפילה' הייתם באמת מתעלמים מהרקע ומההקשר המקורי של כל פסוק ופסוק, ומבארים רק לפי רוח המתאים לתפילה?
יהודי טבעי כתב:יש לפקפק בכל ההנחה המונחת ביסוד השאלה.
לדידי פשיטא (וכן כתוב בהרבה ספרים ואין העת בידי לחפש), שדוד המלך ע"ה ושאר זקנים שחיברו את מזמורי התהילים אמנם שרתה עליהם רוח הקודש לומר אותם ביחס למאורעות השעה, והמאורע היה סיבה לעוררם לחבר את המזמור, אולם כאשר הסכימה עמם רוח הקודש לקבעם לדורות תיקנו אותם בנוסח שיתאים לכל אדם בכל הדורות. נמצא שגם פשוטו של מקרא אינו מכוון למצב מסויים שאירע בתקופתו, אלא הם משוררים ומבטאים מצבים שונים ברוח האדם, רוח של שוועה וזעקה, רוח של שבח והילול, או רוח של שירה והודאה, ואין שום צורך לדעת על מה נוסד המזמור כדי להתחבר לתוכנו.
דודי צח כתב:אגב, בעניין שהבאתי למעלה שגם באמירת תהלים אין צורך לכוין לאותו עניין שעליו אמר דוד המלך דבריו, הראני חכ"א שזה לכאורה משמעות נדון הגמרא בפסחים (קיז.) "כל שירות ותושבחות שאמר דוד בספר תהלים, רבי אליעזר אומר: כנגד עצמו אמרן, רבי יהושע אומר: כנגד ציבור אמרן, וחכמים אומרים: יש מהן כנגד ציבור, ויש מהן כנגד עצמו. האמורות בלשון יחיד - כנגד עצמו, האמורות בלשון רבים - כנגד ציבור".
אברבנאל שמואל ב כב
...והנה השירה הזאת שהיתה נהוגה בפי דוד לאמרה על כל תשועותיו ראה לכתבה בספר תהלים, וזהו שאמר שם למנצח לעבד ה' לדוד אשר דבר לה' את דברי השירה הזאת ביום וגו', ר"ל שזה המזמור היה מהשירה שהיתה קודם לזה שגורה בפיו בזמן הצלחותיו בהיותו במלחמות האויבים ובהרדפת שאול, וזה ממה שיורה שנעשה ספר תהלים בזקנתו אחרי שהיתה כבר השירה הזאת שגורה בפי דוד מימי קדם, וכאשר העתיקה וכתבה בתוך המזמורים ראה לשנות בה דברים ממה שהיה אומר בה בזמן התשועות, וזה אם לתקון הדבר ואם לביאור הכוונה, כי בראשונה היתה מיוחדת לו בינו למקום, והוא האל יתברך היה מבין כוונתו, אבל כאשר רצה לכתוב אותה על ספר לתתם בפי המתבודדים, הוצרך לפרש בה דברים כדי שלא יטעו בהבנתם, כי אין ראוי שנחשוב שבאו בה החלופים קטנים או גדולים ושנה דוד מה שכבר עשאו אם לא לסבה מה, ....
יהודי טבעי כתב:
והן אמת שכתב המ"ב סי' נ"א סקי"ז 'שיאמר שירת הים בשמחה וידמה בדעתו כאילו באותו היום עבר בים', היינו לעניין השמחה ורגשי הלב שיהיה כאילו עכשיו זכה לראות גילוי מלכותו יתברך, אבל לא שההודאה היא על עצם ההעברה בים
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 28 אורחים