שייף נפיק כתב:מלווה מלכה אחר חצות בפת או קודם חצות במזונות?
שמואל שלומוביץ כתב: וזכורני שדעת הגר"א שמלוה מלכה הוא גם אחר חצות כל הלילה (אולי מאיזהמעשה עם הגר"ח מוואלזין).
לבי במערב כתב:שייף נפיק כתב:מלווה מלכה אחר חצות בפת או קודם חצות במזונות?
אא"פ לקיים שניהם?!
בברכה המשולשת כתב:שמואל שלומוביץ כתב: וזכורני שדעת הגר"א שמלוה מלכה הוא גם אחר חצות כל הלילה (אולי מאיזהמעשה עם הגר"ח מוואלזין).
זה מעשה על אדוננו הגר"א בעצמו (תומע"ר ס"ק ל"ט, מובא באזור אליהו בעניין מלווה מלכה)
שערי רחמים
שמעתי שפעם אחד בא אליו' תלמידו הגר"ח מוולוזין במוצאי ש"ק ושאל ממנו רבינו הגר"א אם אכל סעודת מלוה מלכה והשיב לו שכעת אינו בקו הבריאות ומתירא שלא יזיק לו ועל כן הקיל לקיימה בעוגת דבש שחק ממנו רבינו וצוה לו לקיים תיכף הסעודה בבית רבינו
פרי יהושע כתב:מה עדיף, קביעות מקום לתפילה או מניין?.
פרי יהושע כתב:מה עדיף, קביעות מקום לתפילה או מניין?.
כדכד כתב:פרי יהושע כתב:מה עדיף, קביעות מקום לתפילה או מניין?.
מהא דדנו הראשונים אם מעלת להתפלל במקום לימודו דוחה תפלה במנין ש"מ דפשיטא להו שקביעות מקום שאינה קביעות במקום לימודו אינה דוחה תפלה במנין (כי מה שאולי דוחה זו הקביעות במקום לימוד) וכדברי הרב עזריאל ולא ידעתי אמאי מספקא ליה להרב פרי יהושע אלא אם זה גופא הספק בקביעות שהיא במקום לימודו אבל זה הרי נידון כבר בפוסקים
כדכד כתב:לא הבנתי
הראיה שהבאתי היא מהא דדנו הפוסקים אם מי שרגיל להתפלל במקום לימודו וכעת אין לו מנין שם האם יתפלל ביחיד במקום לימודו בגלל מעלת מקום לימודו או יתפלל במנין.
למה זו לא ראיה שאדם שקובע מקום שאינו במקום לימודו ודאי יצטרך מנין?
.השוחט כתב:כמדו' שהמעשה דהגר"א היה עם הרבנית שקיבלה ע"ע תענית, וכמדו' דלא נזכר שם השעה. [שו"ר שכבר כתבו מזה מקודם].
הגר"ג איידלשטיין מספר שהחזו"א שאל אותו באיזה מוצ"ש אם אכל מלו"מ, ואמר מזונות, וא"ל החזו"א שכשבאים למעלה לאחר אריכות ימים ושנים ישמחו שהקפידו על פת...
אגב. בזכרוני בתיאור המסע של הרבנים הידוע, סיפר הגריח"ז שלמד מהרב קוק הנהגה טובה, להזדרז ליטול ידיו למלו"מ מיד אחר הבדלה, ככל זריזין מקדימין.
פרי יהושע כתב:כדכד כתב:פרי יהושע כתב:מה עדיף, קביעות מקום לתפילה או מניין?.
מהא דדנו הראשונים אם מעלת להתפלל במקום לימודו דוחה תפלה במנין ש"מ דפשיטא להו שקביעות מקום שאינה קביעות במקום לימודו אינה דוחה תפלה במנין (כי מה שאולי דוחה זו הקביעות במקום לימוד) וכדברי הרב עזריאל ולא ידעתי אמאי מספקא ליה להרב פרי יהושע אלא אם זה גופא הספק בקביעות שהיא במקום לימודו אבל זה הרי נידון כבר בפוסקים
מקום לימודו אינו בהכרח מקום קביעות תפילתו, דזו עיקר השאלה הייתה אם לקבוע מקום לימודו כמקום קביעות תפילתו, אולם כאן השאלה, מי שרגיל להתפלל במקומו במניין, וכעת איחר וכדו', שיש לדון שעדיף ממנין, דהלא מעלת כל הקובע מקום לתפילתו בגמ', ומנין לא הוזכר כ"כ אלא להשתדל כך כברמב"ם, ואין ראיה כ"כ ממנהג העולם, שרבים אין להם קביעות כל עיקר, או שמעדיפים מנין, כי מרגישים שתפילתם כך יותר טובה (ואז וודאי עדיף), או שחושבים שבציבור היא מתקבלת יותר ומעדיפים זאת מקביעות מקום שהיא מעלה כלפי המתפלל בעצמו וצ"ע.
פרי יהושע כתב:כדכד כתב:לא הבנתי
הראיה שהבאתי היא מהא דדנו הפוסקים אם מי שרגיל להתפלל במקום לימודו וכעת אין לו מנין שם האם יתפלל ביחיד במקום לימודו בגלל מעלת מקום לימודו או יתפלל במנין.
למה זו לא ראיה שאדם שקובע מקום שאינו במקום לימודו ודאי יצטרך מנין?
כי יכול להיות שלא יקבעו לכתחילה תפילתם במקום לימודם, אם זה לא עדיף ע"פ מניין בד"כ.
כדכד כתב:פרי יהושע כתב:כדכד כתב:לא הבנתי
הראיה שהבאתי היא מהא דדנו הפוסקים אם מי שרגיל להתפלל במקום לימודו וכעת אין לו מנין שם האם יתפלל ביחיד במקום לימודו בגלל מעלת מקום לימודו או יתפלל במנין.
למה זו לא ראיה שאדם שקובע מקום שאינו במקום לימודו ודאי יצטרך מנין?
כי יכול להיות שלא יקבעו לכתחילה תפילתם במקום לימודם, אם זה לא עדיף ע"פ מניין בד"כ.
לא
אני מוכיח מזה שיש דיון על המתפללים עצמם שכבר קבעו תפילתם במקום לימודם וכיום אין להם מנין אם יתפללו במקום לימודם או במנין ולא מהדיון אם לכתחלה עדיף שיתפלל במקום לימודו אם אין לו מנין
פרי יהושע כתב:כדכד כתב:פרי יהושע כתב:כדכד כתב:לא הבנתי
הראיה שהבאתי היא מהא דדנו הפוסקים אם מי שרגיל להתפלל במקום לימודו וכעת אין לו מנין שם האם יתפלל ביחיד במקום לימודו בגלל מעלת מקום לימודו או יתפלל במנין.
למה זו לא ראיה שאדם שקובע מקום שאינו במקום לימודו ודאי יצטרך מנין?
כי יכול להיות שלא יקבעו לכתחילה תפילתם במקום לימודם, אם זה לא עדיף ע"פ מניין בד"כ.
לא
אני מוכיח מזה שיש דיון על המתפללים עצמם שכבר קבעו תפילתם במקום לימודם וכיום אין להם מנין אם יתפללו במקום לימודם או במנין ולא מהדיון אם לכתחלה עדיף שיתפלל במקום לימודו אם אין לו מנין
היכן קיים דיון זה?
כדכד כתב:פרי יהושע כתב:כדכד כתב:פרי יהושע כתב:כדכד כתב:לא הבנתי
הראיה שהבאתי היא מהא דדנו הפוסקים אם מי שרגיל להתפלל במקום לימודו וכעת אין לו מנין שם האם יתפלל ביחיד במקום לימודו בגלל מעלת מקום לימודו או יתפלל במנין.
למה זו לא ראיה שאדם שקובע מקום שאינו במקום לימודו ודאי יצטרך מנין?
כי יכול להיות שלא יקבעו לכתחילה תפילתם במקום לימודם, אם זה לא עדיף ע"פ מניין בד"כ.
לא
אני מוכיח מזה שיש דיון על המתפללים עצמם שכבר קבעו תפילתם במקום לימודם וכיום אין להם מנין אם יתפללו במקום לימודם או במנין ולא מהדיון אם לכתחלה עדיף שיתפלל במקום לימודו אם אין לו מנין
היכן קיים דיון זה?
ממה שחפשתי בינתיים לא מצאתי.
כנראה שזו היתה שאלה שנשאלה לחכם אחד למעשה וא ני זכרתי שזה "דיון באחרונים" וזה כנראה לא נכון.
עוד מצאתי שבדיון אם להעדיף תפילה במקום לימודו ביחיד על פני תפלה במנין - המצדדים בעד התפלה במקום לימודו מנמקים זאת לא משום מעלת התפילה שם אלא משום מניעת ביטול תורה. לפי זה ודאי אי אפשר להביא משם ראיה לדברי הרב פרי יהושע.
טוב אם זה באמת כך, אז לחיי שילך למניין (באשר לדידי פשוט אינו כך),כדכד כתב:מאי דפשיטא ליה למר פשיטא לי ל'ידי להיפך ואי"ה ויהיה לי זמן אמצא את המקורות הכתובים לכך ואביאם (בענין מעלת תפלה בצבור על תפלה בכוונה יתירה).
בענין מקום קבוע אני חולק על הנחת היסוד של מר - אדם שרגיל להתפלל בכונה במנין במקום קבוע-יתקשה יותר לכוון ביחידות במקומו הקבוע מאשר במנין במקום אחר
פרי יהושע כתב:אין לי ספק שמעלת כוונה עדיפה ממנין שאינה אלא מעלה בקבלת התפילה כמבואר להדיא ברמב"ם הל' תפילה ועוד
כדכד כתב:מאי דפשיטא ליה למר פשיטא לי ל'ידי להיפך ואי"ה ויהיה לי זמן אמצא את המקורות הכתובים לכך ואביאם (בענין מעלת תפלה בצבור על תפלה בכוונה יתירה).
פרי יהושע כתב:טוב אם זה באמת כך, אז לחיי שילך למניין (באשר לדידי פשוט אינו כך),כדכד כתב:מאי דפשיטא ליה למר פשיטא לי ל'ידי להיפך ואי"ה ויהיה לי זמן אמצא את המקורות הכתובים לכך ואביאם (בענין מעלת תפלה בצבור על תפלה בכוונה יתירה).
בענין מקום קבוע אני חולק על הנחת היסוד של מר - אדם שרגיל להתפלל בכונה במנין במקום קבוע-יתקשה יותר לכוון ביחידות במקומו הקבוע מאשר במנין במקום אחר
היה פעם יהודי ידיד שלי ששבר ל"ע את רגלו, והוצרך להתפלל ביחידות בביתו, הוא שח לי שפשוט לא היה מסוגל להתפלל, והמבין יבין,
.
יוֹסֶפֶר כתב:פרי יהושע כתב:אין לי ספק שמעלת כוונה עדיפה ממנין שאינה אלא מעלה בקבלת התפילה כמבואר להדיא ברמב"ם הל' תפילה ועודכדכד כתב:מאי דפשיטא ליה למר פשיטא לי ל'ידי להיפך ואי"ה ויהיה לי זמן אמצא את המקורות הכתובים לכך ואביאם (בענין מעלת תפלה בצבור על תפלה בכוונה יתירה).
המשנ"ב (סי' קא סק"ח) מביא מהט"ז שיכול להתפלל ביחיד בקול אם ע"י כך יכוון יותר מאשר אם יתפלל בציבור בשקט ואף שבציבור בשקט כן יכוון אבל לא כל כך כמו בבית בקול.
ובביאור הלכה מביא כך מהפרישה דאם אינו יכול לכוון בלחש ילך ויתפלל בביתו בקול.
אך בסוף דבריו מביא מהפרי מגדים דמ"מ האידנא אין לנו להורות היתר זה להתפלל ביחיד ולעורר הכוונה, שילמדו ממנו אחרים, אם לא גדול הדור ומפורסם שכל מעשיו לשם שמים.
רואים כפרי יהושע אלא שהפמ"ג מעלה שיש תקלה שיטעו אחרים ויתפללו ביחיד אף שלהם לא יועיל לכוונה.
אבל משום מה זכרוני מתעקש שבמקום אחר המ"ב כתב הכרעה אחרת למעשה שכוונה מול מנין כוונה עדיפה. אשמח לדעת א"כ היכן מקומו.
יוֹסֶפֶר כתב:פרי יהושע כתב:אין לי ספק שמעלת כוונה עדיפה ממנין שאינה אלא מעלה בקבלת התפילה כמבואר להדיא ברמב"ם הל' תפילה ועודכדכד כתב:מאי דפשיטא ליה למר פשיטא לי ל'ידי להיפך ואי"ה ויהיה לי זמן אמצא את המקורות הכתובים לכך ואביאם (בענין מעלת תפלה בצבור על תפלה בכוונה יתירה).
המשנ"ב בסי' קא סק"ח מביא מהט"ז שיכול להתפלל ביחיד בקול אם ע"י כך יכוון יותר מאשר אם יתפלל בציבור בשקט ואף שבציבור בשקט כן יכוון אבל לא כל כך כמו בבית בקול.
ובביאור הלכה מביא כך מהפרישה דאם אינו יכול לכוון בלחש ילך ויתפלל בביתו בקול.
אך בסוף דבריו מכריע בשם הפרי מגדים דמ"מ האידנא אין לנו להורות היתר זה להתפלל ביחיד ולעורר הכוונה, שילמדו ממנו אחרים, אם לא גדול הדור ומפורסם שכל מעשיו לשם שמים.
רואים כפרי יהושע אלא שהפמ"ג מעלה שיש תקלה שיטעו אחרים ויתפללו ביחיד אף שלהם לא יועיל לכוונה.
אבל משום מה זכרוני מתעקש שבמקום אחר המ"ב כתב הכרעה אחרת למעשה שכוונה מול מנין כוונה עדיפה. אשמח לדעת א"כ היכן מקומו.
פרי יהושע כתב:בביהכ"נ שלנו התבלה לא לגמרי ספר נדיר למדי, האם עדיף/ רשאי לסרקו על אף שעי"כ מפרקו וישלח לגניזה, או דילמא כיון ועכ"פ הוא עדין לא התבלה לחלוטין הוי כמנהג בזיון ורצוי לחכות עוד זמן רב (כי לא רבים המשתמשים בו, עד שיתבלה לחלוטין.
פרי יהושע כתב:בן אדם נוהג להזכיר כעת כל יום בברכת שמע קולינו ותן טל ומטר, כיון ולא עברו ל' יום, וגם למה לא להתפלל שוב על מטר הנצרך בארצנו, (והיינו שעכ"פ אין כאן שינוי ממטבע בגלל שעושה זאת מחשש שאם שכח להזכיר),
אלא שכיום שכח ואמר ברוך אתה ה', האם יכול לסיים למדני חוקיך, כיון ועכ"פ גם זאת בקשה בשמע קולנו, או שעדיף שיותר על מנהגו הטוב, ויחתום בשומע תפילה וימשיך הסדר?
עזריאל ברגר כתב:פרי יהושע כתב:בן אדם נוהג להזכיר כעת כל יום בברכת שמע קולינו ותן טל ומטר, כיון ולא עברו ל' יום, וגם למה לא להתפלל שוב על מטר הנצרך בארצנו, (והיינו שעכ"פ אין כאן שינוי ממטבע בגלל שעושה זאת מחשש שאם שכח להזכיר),
אלא שכיום שכח ואמר ברוך אתה ה', האם יכול לסיים למדני חוקיך, כיון ועכ"פ גם זאת בקשה בשמע קולנו, או שעדיף שיותר על מנהגו הטוב, ויחתום בשומע תפילה וימשיך הסדר?
הרי אפילו בדברים המעכבים דנו הפוסקים אי אריך למיעבד הכי!
ובפרט כפי שכבר הבאתי במקום אחר, שהסיום "למדני חוקיך" הוא בכדי שיהיה נראה כקורא פסוק.
ולכן נלפענ"ד שאין ראוי כלל לבטל את חתימתו ע"י הסיום למדני חוקיך (אם לא במקום שיש צד חיוב בדבר, ואף זה שנוי במחלוקת, ולא אנסה להכריע כאן בין ההרים הגבוהים).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 515 אורחים