וונדרבר כתב:יהודה בן יעקב כתב:
אשמח לדעת את פענוח ר"ת והמקורות: אוח"ח לח"ס, לבומת"ל.
מה שכתוב "אוח"ח לח"ס", אחרי העיון בס' שלחן מלכים, נראה שאין כוונתו: אורח חיים, כי בדרך כלל כשרוצה לומר אורח חיים דרכו לכתוב או"ח כנהוג, אך כשכותב: אוח"ח, בדרך כלל כוונתו לס' ארחות חיים (כהנא), [לדוגמה, כשהוא כותב רדב"ז באוח"ח, כוונתו: רדב"ז שהובא בס' ארחות חיים (כהנא)], אבל כאן (בשלחן מלכים סי' ז' הלכה למשה ס"ק ב') זה שונה, משום שכתוב: אוח"ח לח"ס.
ואולי כוונתו כאן לספר אחר, לס' אורחות חיים (לרבי יהודה אריה לעווינגער) שמרבה להביא דברים בשם החתם סופר. ובאמת, מש"כ בשלחן מלכים בהמשך בשם הח"ס שם, דקודם שמהרהר בד"ת יהרהר ברה"ת ויוצא ממ"נ, נמצא באורחות חיים (לעווינגער) הנ"ל סי' מ"ז ס"ד.
[אך עדיין צריך למצוא את מה שכתב בשמו, שאסור להרהר בד"ת בלא ברכה וחייב לברך ולדבר].
ועם שכתב הרב מהר"י הלוי בתשובה (כלל ב סי' יט) דצריך להשתדל בכל עוז ותעצומות לקיים מנהג שכבר נהגו, וכמ"ש מהריק"ו ז"ל ומהר"ם מפדאווה (סי' עז), יע"ש. וכן כתב עוד שם בכלל ה' סימן ל"ח וסימן מ"ב, יע"ש. וכן כתב מהר"ם אלשקאר בתשובה (סי' ח) בשם הרמב"ן, יע"ש. וכמו שהאריכו בזה בס' קרית שמע ובס' ראשית ביכורי יע"ש. עכ"ז בנ"ד כעת לא מצאתי סעד וסמך למנהג הזה לצאת בתוך קס"ת, ולהניח כבודו יתברך וכבוד תורתו מפני כבוד בשר ודם, בלתי שום תועלת והנאה כלל ועיקר.
וונדרבר כתב:יש להוסיף שבשער ספר אורחות חיים (לרבי יהודה אריה לעווינגער) כתוב באותיות בולטות את שמו של בעל חתם סופר, ויכולים לקבל את הרושם שהמחבר הוא החת"ס, וכנראה מפני זה מכנה אותו בעל שלחן מלכים "אוח"ח לח"ס".
ומה שהערתי שלכאורה לא נמצא שם מה שכתב בשמו שאסור להרהר בד"ת בלא ברכה וחייב לברך ולדבר, יש ליישב שעיקר הלשון המועתק שם בשלחן מלכים הוא מדברי הנצי"ב בשו"ת משיב דבר סי' מ"ז, אולם משום שבאוח"ח כתוב שהטעם שלא מברכים על הרהור הוא משום שא"א לברך על דבר שאין בו ממש, הוא צירף גם את שמו של האוח"ח למקורות הדעה הזאת.
ואח"כ הביא בשלחן מלכים שם את דעת החת"ס עצמו המובאת שם בהמשך באוח"ח, דקודם שמהרהר בד"ת יהרהר ברה"ת ויוצא ממ"נ, וע"ז ציין מקור "ח"ס שם". ולפ"ז הכל מיושב.
תם מה הוא אומר כתב:הגר"ח פאלאג'י ז"ל בספר סמיכה לחיים (די"א ע"ד ד"ה ומאחר) כתב:ועם שכתב הרב מהר"י הלוי בתשובה (כלל ב סי' יט) דצריך להשתדל בכל עוז ותעצומות לקיים מנהג שכבר נהגו, וכמ"ש מהריק"ו ז"ל ומהר"ם מפדאווה (סי' עז), יע"ש. וכן כתב עוד שם בכלל ה' סימן ל"ח וסימן מ"ב, יע"ש. וכן כתב מהר"ם אלשקאר בתשובה (סי' ח) בשם הרמב"ן, יע"ש. וכמו שהאריכו בזה בס' קרית שמע ובס' ראשית ביכורי יע"ש. עכ"ז בנ"ד כעת לא מצאתי סעד וסמך למנהג הזה לצאת בתוך קס"ת, ולהניח כבודו יתברך וכבוד תורתו מפני כבוד בשר ודם, בלתי שום תועלת והנאה כלל ועיקר.
עכ"ל
ולא מצאתי דברי מהר"י הלוי [ככה"נ מהר"א הלוי בעל גנת ורדים], לא בכלל ב' סי' י"ט, ובכלל ה' אין סימן ל"ח וסימן מ"ב!
וצ"ע
הבטחתי כתב:תם מה הוא אומר כתב:הגר"ח פאלאג'י ז"ל בספר סמיכה לחיים (די"א ע"ד ד"ה ומאחר) כתב:ועם שכתב הרב מהר"י הלוי בתשובה (כלל ב סי' יט) דצריך להשתדל בכל עוז ותעצומות לקיים מנהג שכבר נהגו, וכמ"ש מהריק"ו ז"ל ומהר"ם מפדאווה (סי' עז), יע"ש. וכן כתב עוד שם בכלל ה' סימן ל"ח וסימן מ"ב, יע"ש. וכן כתב מהר"ם אלשקאר בתשובה (סי' ח) בשם הרמב"ן, יע"ש. וכמו שהאריכו בזה בס' קרית שמע ובס' ראשית ביכורי יע"ש. עכ"ז בנ"ד כעת לא מצאתי סעד וסמך למנהג הזה לצאת בתוך קס"ת, ולהניח כבודו יתברך וכבוד תורתו מפני כבוד בשר ודם, בלתי שום תועלת והנאה כלל ועיקר.
עכ"ל
ולא מצאתי דברי מהר"י הלוי [ככה"נ מהר"א הלוי בעל גנת ורדים], לא בכלל ב' סי' י"ט, ובכלל ה' אין סימן ל"ח וסימן מ"ב!
וצ"ע
זהו מהר"י לבית לוי
נמצא גם בפרוייקט השו"ת, יש שם חלוקה לכללים, אבל היא לא משנה לסדר הסימנים של הספר חפש שם תשובה י"ט, ל"ח ומ"ב.
תם מה הוא אומר כתב:הגר"ח פאלאג'י ז"ל בספר סמיכה לחיים (די"א ע"ד ד"ה ומאחר) כתב:ועם שכתב הרב מהר"י הלוי בתשובה (כלל ב סי' יט) דצריך להשתדל בכל עוז ותעצומות לקיים מנהג שכבר נהגו, וכמ"ש מהריק"ו ז"ל ומהר"ם מפדאווה (סי' עז), יע"ש. וכן כתב עוד שם בכלל ה' סימן ל"ח וסימן מ"ב, יע"ש. וכן כתב מהר"ם אלשקאר בתשובה (סי' ח) בשם הרמב"ן, יע"ש. וכמו שהאריכו בזה בס' קרית שמע ובס' ראשית ביכורי יע"ש. עכ"ז בנ"ד כעת לא מצאתי סעד וסמך למנהג הזה לצאת בתוך קס"ת, ולהניח כבודו יתברך וכבוד תורתו מפני כבוד בשר ודם, בלתי שום תועלת והנאה כלל ועיקר.
עכ"ל
תם מה הוא אומר כתב:תם מה הוא אומר כתב:הגר"ח פאלאג'י ז"ל בספר סמיכה לחיים (די"א ע"ד ד"ה ומאחר) כתב:ועם שכתב הרב מהר"י הלוי בתשובה (כלל ב סי' יט) דצריך להשתדל בכל עוז ותעצומות לקיים מנהג שכבר נהגו, וכמ"ש מהריק"ו ז"ל ומהר"ם מפדאווה (סי' עז), יע"ש. וכן כתב עוד שם בכלל ה' סימן ל"ח וסימן מ"ב, יע"ש. וכן כתב מהר"ם אלשקאר בתשובה (סי' ח) בשם הרמב"ן, יע"ש. וכמו שהאריכו בזה בס' קרית שמע ובס' ראשית ביכורי יע"ש. עכ"ז בנ"ד כעת לא מצאתי סעד וסמך למנהג הזה לצאת בתוך קס"ת, ולהניח כבודו יתברך וכבוד תורתו מפני כבוד בשר ודם, בלתי שום תועלת והנאה כלל ועיקר.
עכ"ל
וגם לא מצאתי דברי מהר"ם אלשקאר הנ"ל!
יש"כ גדול למסייעים!
תם מה הוא אומר כתב:אכן מצאתי הדברים במהר"י לבית לוי בסי' לח וסי' מב. אבל בסימן י"ט לא מצאתי. אמנם הוא מדבר שם על מנהג. אבל לא קשור כלל למה שמצטט. וצ"ע
ודע עוד כלל אחד דלמדתי מדברי התוס' פ"ק דמגילה (ה:) סד"ה בקש כו', דלעקור המנהג ממקום זה ולקובעו במקום אחר, לא מיקרי ביטול, יע"ש. והכי מוכח מדברי הרב החסיד בספר חמדת ימים בפ"ז מהל' ר"ה לענין הפיוטים של נשמת כל חי, יע"ש. עכ"ל.
דרופתקי דאורייתא כתב:הגר"י סיד בס' נר מצוה ח"ב (סי' כא אות קסא דע"ח ע"ג) סוף ד"ה ואני, כתב בזה"ל:ודע עוד כלל אחד דלמדתי מדברי התוס' פ"ק דמגילה (ה:) סד"ה בקש כו', דלעקור המנהג ממקום זה ולקובעו במקום אחר, לא מיקרי ביטול, יע"ש. והכי מוכח מדברי הרב החסיד בספר חמדת ימים בפ"ז מהל' ר"ה לענין הפיוטים של נשמת כל חי, יע"ש. עכ"ל.
ולא הצלחתי למצוא לאיזה חמדת ימים כוונתו
יש"כ למסייעים
תבא כתב:תם מה הוא אומר כתב:תם מה הוא אומר כתב:הגר"ח פאלאג'י ז"ל בספר סמיכה לחיים (די"א ע"ד ד"ה ומאחר) כתב:ועם שכתב הרב מהר"י הלוי בתשובה (כלל ב סי' יט) דצריך להשתדל בכל עוז ותעצומות לקיים מנהג שכבר נהגו, וכמ"ש מהריק"ו ז"ל ומהר"ם מפדאווה (סי' עז), יע"ש. וכן כתב עוד שם בכלל ה' סימן ל"ח וסימן מ"ב, יע"ש. וכן כתב מהר"ם אלשקאר בתשובה (סי' ח) בשם הרמב"ן, יע"ש. וכמו שהאריכו בזה בס' קרית שמע ובס' ראשית ביכורי יע"ש. עכ"ז בנ"ד כעת לא מצאתי סעד וסמך למנהג הזה לצאת בתוך קס"ת, ולהניח כבודו יתברך וכבוד תורתו מפני כבוד בשר ודם, בלתי שום תועלת והנאה כלל ועיקר.
עכ"ל
וגם לא מצאתי דברי מהר"ם אלשקאר הנ"ל!
יש"כ גדול למסייעים!
שו"ת מהר"ם אלשקר סימן יח
ובואו ונצוח על אלו המשנים המנהג המפורסם והמתוקן על פי הדין וע"פ עמודי עולם התלמודיים ובעלי דרך האמת מכמה שנים דאפילו בדברים שיתלה בהן איסור של תורה אין לשנות בהן מפני המחלוקת כמו שגלוי וידוע לדרדקי דבי רב. וכ"ש בדבר אשר כזה אין זה כי אם יציאה מכללי התלמוד ומיסודות התורה והנהגותיה. ומאן יהיב לן מעפריה דהרמב"ן ז"ל ומלי עינין דקאמר ז"ל וראוי לכוף את ראשינו תחת כפות המנהג. ובמקום אחר כתב והמשנה המנהג ימתח על העמוד...
שברי לוחות כתב:קצת קרוב לזה בשו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סימן נב
יוסף חיים אוהב ציון כתב:לכאורה כתב סופר?
יהודה בן יעקב כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:לכאורה כתב סופר?
אך לא נמצא דבר כזה, לכן חיפשתי פתרון נוסף, ומקורות
שברי לוחות כתב:יהודה בן יעקב כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:לכאורה כתב סופר?
אך לא נמצא דבר כזה, לכן חיפשתי פתרון נוסף, ומקורות
עיין לקט הקמח החדש דיני קדיש אות קכט
יהודה בן יעקב כתב:האם ידוע מה כוונתו ב"וכן כתוב בשם הכ"ס", והיכן?
שברי לוחות כתב:עיין לקט הקמח החדש דיני קדיש אות קכט
יהודה בן יעקב כתב:כמובן שעיינתי שם כפי שהוא מציין, אך הזכרון יהודה מזכיר שהכת"ס אמר כן כשלא היו אחרים שאמרו, אך לא מוזכר שאמר כן גם כשאביו ואמו בחיים.
מבק כתב:בשו"ת הרב"ז ([שאפראן] ח"א או"ח סי' יד אות ה) כתב וז"ל: "כבר כתב בס' עדות ביוסף חי' או"ח שפסק הלכה למעשה שלא הניח בכה"ג לירד לפני התיבה, אעפ"י שהרווק היה ת"ח בקי בתלמוד, מ"מ כיון שהיה גם אבל ר"ל לא הניחו להתפלל בימ"נ".
היכן נמצא העדות ביוסף המוזכר?
אפשר בשם בן דורו המגלה עמוקות שכתב גם הוא כןיוסף חיים אוהב ציון כתב:שפתי כהן על בראשית פרק כ"ז פסוק ל"ו
שמעתי על שאמר ויעקבני זה פעמים, מהו זה, אלא כשאמר לו האכילני בשר וכו' ומפחדו של יעקב שלא יבוא עשו שכח הקערה, כשראה אותה עשו נזכר ואמר ויעקבני זה, בזה הקערה עקבני פעמים.
מיהו השמעתי?
שברי לוחות כתב:אפשר בשם בן דורו המגלה עמוקות שכתב גם הוא כןיוסף חיים אוהב ציון כתב:שפתי כהן על בראשית פרק כ"ז פסוק ל"ו
שמעתי על שאמר ויעקבני זה פעמים, מהו זה, אלא כשאמר לו האכילני בשר וכו' ומפחדו של יעקב שלא יבוא עשו שכח הקערה, כשראה אותה עשו נזכר ואמר ויעקבני זה, בזה הקערה עקבני פעמים.
מיהו השמעתי?
מבק כתב:מבק כתב:בשו"ת הרב"ז ([שאפראן] ח"א או"ח סי' יד אות ה) כתב וז"ל: "כבר כתב בס' עדות ביוסף חי' או"ח שפסק הלכה למעשה שלא הניח בכה"ג לירד לפני התיבה, אעפ"י שהרווק היה ת"ח בקי בתלמוד, מ"מ כיון שהיה גם אבל ר"ל לא הניחו להתפלל בימ"נ".
היכן נמצא העדות ביוסף המוזכר?
אני עדיין זקוק למקור בעדות ביוסף, אשמח אם מישהו מהת"ח יעזור לי במציאתו.
וונדרבר כתב:מבק כתב:מבק כתב:בשו"ת הרב"ז ([שאפראן] ח"א או"ח סי' יד אות ה) כתב וז"ל: "כבר כתב בס' עדות ביוסף חי' או"ח שפסק הלכה למעשה שלא הניח בכה"ג לירד לפני התיבה, אעפ"י שהרווק היה ת"ח בקי בתלמוד, מ"מ כיון שהיה גם אבל ר"ל לא הניחו להתפלל בימ"נ".
היכן נמצא העדות ביוסף המוזכר?
אני עדיין זקוק למקור בעדות ביוסף, אשמח אם מישהו מהת"ח יעזור לי במציאתו.
יש כמה ספרים בשם זה, יש ס' עדות ביוסף (על התורה) לרבי יוסף הלוי איטינגא, ויש ס' דברי שאול - עדות ביוסף (לבוב תרל"ח) לרבי יוסף שאול נתנזון, [ובספר זה יש בחלק א' חידושים על או"ח].
ואולי יש ט"ס בשם הספר, וכוונתו לס' עדות ביהוסף, (כמו שהעתיק בס' לקט הקמח החדש סי' נ"ג ס"ק קי"ג, עיי"ש), אך גם מזה יש כמה ספרים בשם זה, יש ס' עדות ביהוסף לרבי יוסף אלמושנינו (קושטא תע"א-תצ"ג), ויש ס' עדות ביהוסף לרבי יוסף חיים בן סאמון (ליוורנו תק"ס), ועוד.
וצ"ע
בברכה המשולשת כתב:וונדרבר כתב:מבק כתב:מבק כתב:בשו"ת הרב"ז ([שאפראן] ח"א או"ח סי' יד אות ה) כתב וז"ל: "כבר כתב בס' עדות ביוסף חי' או"ח שפסק הלכה למעשה שלא הניח בכה"ג לירד לפני התיבה, אעפ"י שהרווק היה ת"ח בקי בתלמוד, מ"מ כיון שהיה גם אבל ר"ל לא הניחו להתפלל בימ"נ".
היכן נמצא העדות ביוסף המוזכר?
אני עדיין זקוק למקור בעדות ביוסף, אשמח אם מישהו מהת"ח יעזור לי במציאתו.
יש כמה ספרים בשם זה, יש ס' עדות ביוסף (על התורה) לרבי יוסף הלוי איטינגא, ויש ס' דברי שאול - עדות ביוסף (לבוב תרל"ח) לרבי יוסף שאול נתנזון, [ובספר זה יש בחלק א' חידושים על או"ח].
ואולי יש ט"ס בשם הספר, וכוונתו לס' עדות ביהוסף, (כמו שהעתיק בס' לקט הקמח החדש סי' נ"ג ס"ק קי"ג, עיי"ש), אך גם מזה יש כמה ספרים בשם זה, יש ס' עדות ביהוסף לרבי יוסף אלמושנינו (קושטא תע"א-תצ"ג), ויש ס' עדות ביהוסף לרבי יוסף חיים בן סאמון (ליוורנו תק"ס), ועוד.
וצ"ע
אולי שו"ת עדות ביהוסף לגר"י רוזין/רייזין
יהודה בן יעקב כתב:חיפשתי בספר מועד כל חי [שווארץ] ולא מצאתי. [בספר עצמו לא מופיעים מספרי עמודים].
בקרו טלה כתב:יהודה בן יעקב כתב:חיפשתי בספר מועד כל חי [שווארץ] ולא מצאתי. [בספר עצמו לא מופיעים מספרי עמודים].
[עמ' 32 באוצה"ח (ובה"ב 33)]
מבק כתב:בספר לקט הקמח החדש (ח"ג קונטרס בית אברהם - דיני קדיש ס"ק יז) מביא בשם "פנקס פסקי הלכה למעשה מן ב' קהלות קדושות בשנת תע"ו כתב יד סי' ט'",
האם מישהו יודע האם והיכן נדפס פנקס זה? וכן מי הוא הג"א מהרש"א אב"ד הספרדים?
בברכה המשולשת כתב:מבק כתב:בספר לקט הקמח החדש (ח"ג קונטרס בית אברהם - דיני קדיש ס"ק יז) מביא בשם "פנקס פסקי הלכה למעשה מן ב' קהלות קדושות בשנת תע"ו כתב יד סי' ט'",
האם מישהו יודע האם והיכן נדפס פנקס זה? וכן מי הוא הג"א מהרש"א אב"ד הספרדים?
מן הסתם הרב שלמה אאיליון
מבק כתב:בברכה המשולשת כתב:מבק כתב:בספר לקט הקמח החדש (ח"ג קונטרס בית אברהם - דיני קדיש ס"ק יז) מביא בשם "פנקס פסקי הלכה למעשה מן ב' קהלות קדושות בשנת תע"ו כתב יד סי' ט'",
האם מישהו יודע האם והיכן נדפס פנקס זה? וכן מי הוא הג"א מהרש"א אב"ד הספרדים?
מן הסתם הרב שלמה אאיליון
ייש"כ.
האם כבודו יודע האם הפנקס נדפס והיכן?
ישראל אליהו כתב:בספר אשקך מיין מביא בשם בן הגר"א, שהגר"א שהשתוקק לתרגום ספר קדמוניות היהודים, יען שעל ידו נמצא פשר דבר בכמה מקומות בדברי חז"ל.
היכן אפשר לראות את הדברים במקורם?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 597 אורחים