פי האתון כתב:זה רמוז בגמרא ביבמות הנ"ל.
ביקורת תהיה כתב:פי האתון כתב:זה רמוז בגמרא ביבמות הנ"ל.
אפילו זכר לדבר אין כאן, שכן מהמשך דברי הגמרא שם עולה בבירור שהכוונה היא שאחד מאנשי הצבא הבאים למלחמה נהרג:
הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, קִבְרֵי גוֹיִם אֵינָן מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל, שֶׁנֶּאֱמַר 'וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם', אַתֶּם קְרוּיִין אָדָם וְאֵין הַגּוֹיִם קְרוּיִין אָדָם. מֵיתִיבִי, 'כֹּל הוֹרֵג נֶפֶשׁ וְכֹל נוֹגֵעַ בֶּחָלָל תִּתְחַטְּאוּ'. דִּלְמָא אִקְּטִיל חַד מִיִּשְׂרָאֵל. וְרַבָּנָן, 'לֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ'. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי, 'לֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ' לַעֲבֵירָה.
לאמר, בכל אחת משלש הפרשיות נדרש יתור הלשון באופן שונה:אָמַר רָבָא: לְמָה לִי דִּכְתַב רַחֲמָנָא 'שִׁכְבַת זֶרַע' בְּשִׁפְחָה חֲרוּפָה, 'שִׁכְבַת זֶרַע' בְּאֵשֶׁת אִישׁ, 'שִׁכְבַת זֶרַע' בְּסוֹטָה? דְּשִׁפְחָה חֲרוּפָה - כְּדַאֲמַרַן (פרט למערה ושלא כדרכה). דְּאֵשֶׁת אִישׁ - פְּרָט לִמְשַׁמֵּשׁ מֵת. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר מְשַׁמֵּשׁ מֵת בַּעֲרָיוֹת פָּטוּר, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר חַיָּב (אביי בשלהי ידיעות הטומאה) מַאי אִיכָּא לְמֵימַר. אֶלָּא פְּרָט לִמְשַׁמֵּשׁ מֵתָה. דְּסוֹטָה לְמָה לִי? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: פְּרָט לְשֶׁקִּנֵּא לָהּ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ. אָמַר לֵהּ רָבָא: 'מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה' כְּתִיב. אֶלָּא אָמַר רָבָא: פְּרָט לְשֶׁקִּנֵּא לָהּ דֶּרֶךְ אֵבָרִים. סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא בִּקְפִידָא דְבַעַל תְּלָה רַחֲמָנָא, וְהָא קָא קָפֵד, קָא מַשְׁמַע לָן.
תימה: כהן ותרומה מאי עבידתייהו? הכי הוה ליה לרבי יוחנן למיבעי: בת גרים שאמה מישראל מהו שתינשא לפצוע דכא?בְּעָא מִנֵּהּ רַבִּי יוֹחָנָן מֵרַבִּי אוֹשַׁעְיָא: פְּצוּעַ דַּכָּא כֹּהֵן שֶׁנָּשָׂא בַּת גֵּרִים מַהוּ שֶׁיַּאֲכִילֶנָּה בִּתְרוּמָה? אִשְׁתִּיק וְלָא אֲמַר לֵהּ וְלָא מִידִי.
לְמַאן? אַלִּבָּא דְהַאי תַּנָּא. דִּתְנַן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אִשָּׁה בַּת גֵּרִים לֹא תִּנָּשֵׂא לִכְהֻנָּה עַד שֶׁתְּהֵא אִמָּהּ מִיִּשְׂרָאֵל; וְהָכִי קָמִבַּעְיָא לֵהּ, כַּשְׁרוּת מִתּוֹסְפָא בָּהּ וְאָכְלָה, אוֹ דִלְמָא קְדֻשָּׁה מִתּוֹסְפָא בָּהּ וְלָא אָכְלָה.
תָּא שְׁמַע! כִּי אֲתָא רַבִּי אַחָא בַּר חִנָּנָא מִדָּרוֹמָא, אֲתָא וְאַיְתִי מַתְנִיתָא בִּידֵהּ: מִנַּיִן לִפְצוּעַ דַּכָּא כֹּהֵן שֶׁנָּשָׂא בַּת גֵּרִים שֶׁמַּאֲכִילָהּ בִּתְרוּמָה? שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְכֹהֵן כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ קִנְיַן כַּסְפּוֹ הוּא יֹאכַל בּוֹ'.
תימה, שהתלמוד הוסיף מחלוקת אחת מדעתו.תָּנוּ רַבָּנָן: 'וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח', פְּרָט לְבוֹגֶרֶת, שֶׁכָּלוּ לָהּ בְּתוּלֶיהָ. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁירִין בְּבוֹגֶרֶת.
בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי?
רַבִּי מֵאִיר סָבַר: 'בְּתוּלָה' - אֲפִלּוּ מִקְצָת בְּתוּלִים מַשְׁמַע, 'בְּתוּלֶיהָ' - עַד דְּאִיכָּא כָּל הַבְּתוּלִים, 'בִּבְתוּלֶיהָ' - בִּכְדַרְכָּהּ אִין, שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ לָא.
וְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבְרִי: 'בְּתוּלָה' - בְּתוּלָה שְׁלֵמָה מַשְׁמַע, 'בְּתוּלֶיהָ' - וַאֲפִלּוּ מִקְצָת בְּתוּלִים, 'בִּבְתוּלֶיהָ' - עַד שֶׁיִּהְיוּ כָּל בְּתוּלֶיהָ קַיָּמִין, בֵּין בִּכְדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ.
מריה דאברהם! קנס במפותת חבירו מאי עבידתיה? הלוא בעולה היא!מהא דתני גבי מפותת עצמו 'ואם נשא נשוי', וגבי מפותת חבירו לא תני הכי, משמע דדווקא גבי מפותת עצמו הוא דמהני הנישואין לפוטרו מקנס, אבל במפותת חבירו לא הוי נישואין לפוטרו מקנס.
בודאי רצה לומר, שפיתהּ כה"ג בעודהּ נערה, וכנסהּ לאחר שבגרה, שהרי בוגרת אין לה קנס. אולם יש לתמוה הרבה: מה תתן ומה תוסיף בגרוּת למי שאינה בתולה?יש לדקדק: מאי פריך רב אשי מהא דאמר רב גבי בוגרת 'אם נשא נשוי', דילמא הכי נמי דמוציא בגט, אלא דלענין זה הוי נשוי לפוטרו מקנס, כי היכי דמתרץ לברייתא.
כן מבואר בתוספות הרא"ש, וז"ל:עזריאל ברגר כתב:מכהנים לשאר חייבי לאוין א"א ללמוד, כמארז"ל בכ"מ "שאני כהנים שריבה בהם הכתוב מצוות יתרות".
אך הרמב"ן ביאר בפנים אחרים, וז"ל:ושאר חייבי לאוין לא ילפי מחייבי לאוין דכהונה, דאיכא למיפרך שכן ריבה בהן מצות יתירות.
וצריך תלמוד:וא"ת, כיון דחייבי לאוין דכהונה גמרינן, ואפילו חייבי עשה, למה לי קרא לחייבי לאוין דעלמא, כל דכן הוא. איכא למימר, לפי שאין עונשין מן הדין. ועוד, דאי בעית למגמר מינייהו – גמור, דהא 'שכבת זרע' דשפחה חרופה לגופיה צריך, כיון דמ"מ בשאר חייבי לאוין גמרינן העראה. ומיהו חייבי לאוין דכהונה צריכי, דלאו שאינו שוה בכל קיל אפילו מעשה שוה בכל.
דומה שאין עוד מלה בתורה שעל אודותיה כה חלוקות הדעות (וביחוד בפירוש הנוגע לחיוב מלקות).תַּנְיָא. 'זוֹנָה' –
זוֹנָה כִּשְׁמָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: 'זוֹנָה' זוֹ מֻפְקֶרֶת.
רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ אוֹמֵר: אֲפִלּוּ הָלַךְ בַּעְלָהּ לְהַשְׁקוֹתָהּ וּבָא עָלֶיהָ בַּדֶּרֶךְ, עֲשָׂאָהּ זוֹנָה.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 'זוֹנָה' זוֹ אַיְלוֹנִית.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין 'זוֹנָה' אֶלָּא גִיּוֹרֶת וּמְשֻׁחְרֶרֶת וְשֶׁנִּבְעֲלָה בְּעִילַת זְנוּת.
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: פָּנוּי הַבָּא עַל הַפְּנוּיָה שֶׁלֹּא לְשֵׁם אִישׁוּת, עֲשָׂאָהּ זוֹנָה.
תימה: מה תשובה היא זו 'אינכן מצוות בפריה ורביה'? כלום בשביל קיום מצות פריה ורביה באו מעוקות אלו לתבוע גט פיטורין?! הלוא בודאי נכספה וגם כלתה נפשן לחבוק בן (דוגמת רחל שאמרה ליעקב 'הבה לי בנים, ואם אין – מתה אנכי'); ואם כן אפוא מדוע נדחתה תביעתן? וכי קלת־משקל היא טענה זו לעומת טענת הצורך במסעד ומשען לעת זקנה.הַהִיא דַּאֲתַאי לְקַמֵּהּ דְּרַבִּי אַמִּי (וְתוֹבַעְתּוֹ לְגָרְשָׁהּ), אָמַר לָהּ: זִיל, לָא מִפַּקְּדַת. אָמְרָה לֵהּ: מִסֵּיבוּ דִּילָהּ מַאי תֶּהֱוֵי עֲלָהּ דְּהַךְ אִתְּתָא? אָמַר: כִּי הָא וַדַּאי כָּפֵינַן.
הַהִיא דַּאֲתַאי לְקַמֵּהּ דְּרַב נַחְמָן, אָמַר לָהּ: לָא מִפַּקְּדַת. אָמְרָה לֵהּ: לָא בָּעֲיָא הַךְ אִתְּתָא חֻטְרָא לִידָהּ וּמָרָה לִקְבוּרָה?! אָמַר: כִּי הָא וַדַּאי כָּפֵינַן.
ביקורת תהיה כתב:סה, בתימה: מה תשובה היא זו 'אינכן מצוות בפריה ורביה'? כלום בשביל קיום מצות פריה ורביה באו מעוקות אלו לתבוע גט פיטורין?! הלוא בודאי נכספה וגם כלתה נפשן לחבוק בן (דוגמת רחל שאמרה ליעקב 'הבה לי בנים, ואם אין – מתה אנכי'); ואם כן אפוא מדוע נדחתה תביעתן? וכי קלת־משקל היא טענה זו לעומת טענת הצורך במסעד ומשען לעת זקנה.הַהִיא דַּאֲתַאי לְקַמֵּהּ דְּרַבִּי אַמִּי (וְתוֹבַעְתּוֹ לְגָרְשָׁהּ), אָמַר לָהּ: זִיל, לָא מִפַּקְּדַת. אָמְרָה לֵהּ: מִסֵּיבוּ דִּילָהּ מַאי תֶּהֱוֵי עֲלָהּ דְּהַךְ אִתְּתָא? אָמַר: כִּי הָא וַדַּאי כָּפֵינַן.
הַהִיא דַּאֲתַאי לְקַמֵּהּ דְּרַב נַחְמָן, אָמַר לָהּ: לָא מִפַּקְּדַת. אָמְרָה לֵהּ: לָא בָּעֲיָא הַךְ אִתְּתָא חֻטְרָא לִידָהּ וּמָרָה לִקְבוּרָה?! אָמַר: כִּי הָא וַדַּאי כָּפֵינַן.
אתמהה.
עושה חדשות כתב:נה, ב
בהא דאיצטריך קרא פרט למשמש מתה,
דסד"א הואיל לאחר מיתה נמי איקרי שארו אימא ליחייב עלה באשת איש.
האם ה"נ ס"ד לאסור משמש אשה שבעלה מת?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 96 אורחים