ויהי יצחק בן ארבעים וגו'. טעם שהוצרך להודיע זמן נישואיו מה שלא נהג כן באברהם, בא לתת טעם לעיכוב הזמן ששהה יצחק בלא נישואין עד עבור מ' שנה ואמר הטעם בקחתו את רבקה בשביל קיחת רבקה שהה עד מ' שנה וכמו שגמר אומר לו לאשה פי' לו מיוחדת היא בת זוגו הא למדת שקודם לה לא היתה לו בת זוג וכמו שכתבנו בפרשה הקודמת והיא קטנה היתה שנולדה בעקידה כשהוכשר לילד ומעתה אין תרעומת על יצחק ששהה עד מ' שנה גם על אברהם שעכב עד מ' שנה כי אז היתה בת ג' שנים כפי החשבון:
אם כן, למה יעקב אבינו התעכב עד גיל ס"ג, וגם אז פנה לבית מדרשו של שם ועבר למשך י"ד שנה, ולבסוף נשא אשה רק בגיל פ"ד.
ואף רבקה אמרה ליצחק "קצתי בחיי מפני בנות חת" וגו' רק בהיותו בן ס"ג שנה.
קשה לומר שהוא מפני מצות ת"ת שהיה עסוק בה, א. גם אברהם ויצחק היו זקנים ויושבים בישיבה, ומ"מ ביאר האוה"ח את דברי התורה שנתנה טעם להתאחרותו של יצחק בנשיאת אשה. ב. מצות פרו ורבו אבותינו הקדושים היו מחוייבים בה, ואילו מצות ת"ת לא היו מחוייבים בה.