רמב"ם הל' דעות -
אסור לאדם להנהיג עצמו בדברי חלקות ופיתוי
ולא יהיה אחד בפה ואחד בלב
אלא תוכו כברו
והענין שבלב הוא הדבר שבפה
ואסור לגנוב דעת הבריות
התעוררתי לחשוב עד היכן בא ענין של דברי חלקות ופיתוי, כי מצוי היום שלומדים במיוחד את המקצוע הזה של 'איך לעשות רושם', איך לרכוש ידידים והשפעה, איך לשדר אמינות ואחריות וכו'. והנה זה דבר טבעי שאדם נפגש עם מישהו אחר לצורך עסק משותף או שידוך, אז הוא מגלה כלפי חוץ את הצדדים החיוביים שלו ומסתיר את השלילי, ולא שמענו שיש בכך פסול. אבל לעומת זה ברגע שהוא עושה שימוש ב'טריקים' שהוא למד בקורס או קרא בספר, הרי אם העומד כנגדו היה יודע שהרושם הרציני שהוא עושה אינו מלמד על כוונות רציניות ואחריות ומסירות, אלא ס"ה 'טריק' בעלמא, ודאי לא היה מתרשם מהחיצוניות הזאת, וא"כ נשמע יותר שזה נכלל בדברי חלקות ופיתוי.
מה דעתכם?