בראשית כד כח ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין, ובס' אוה"ח שם כתוב: ולתת טעם לדבר יש להעיר בכתוב אומרו "וירץ" למה רץ, ורבותינו ז"ל אמרו לפי שראה הנזם וגו' נתן עיניו בממון.
נחוץ לי לדעת היכן דברי רבותינו שריצת לבן היתה כי נתן עיניו בממון, בנר למאור ציין לילקוט שמעוני בראשית רמז קט, ולא מצאתי, ראה שם. תודה מראש.