תרומות פ"ד מ"ב - "מי שהיו לו פירות במגורה.. וחכ"א.. אלא לפי חשבון"

[כדכד]

המשנה עוסקת באדם שהפריש סאה ללוי וסאה לעני ור"מ אומר שיכול לאכול שמונה סאים וחכמים חולקים. לפי אחד הפירושים לפי חכמים יכול לאכול רק את הכמות שיודע שהלוי והעני עדיין לא אכלו.
לא הבנתי למה. וכי אדם שמפריש מעשרות ומקבלי המעשרות כבר אכלו את המעשרות לא יכל לאכול מפירותיו?

[עזריאל ברגר]

הוא נתן ללוי ולעני בלי לומר על מה הוא מפריש, ולכן לא היתה כאן קביעת שֵֵׁם כהלכה.
(במגורה היו בהתחלה יותר מ10 סאין)

[כדכד]

תודה רבה.
אני חושב שהבנתי שמדובר שהיו יותר מעשר סאים אבל לא הבנתי איך זה משפיע.
כת"ר התחיל להסביר. אשמח אם יבאר יותר.

[עזריאל ברגר]

הוא נתן סאה ללוי, ועדיין לא אמר על אילו 9 סאין הוא מפריש אותה.
בינתיים הלוי אכל חצי סאה.
אומרים חכמים: הלוי אכל טבל ולא מעשר(!) ועכשיו יש רק חצי סאה שאפשר לקבוע אותה כמעשר על 4.5 סאין שיופרשו כחולין מתוך המגורה.

[כדכד]

תודה
ולמה לומר כך?
ראיתי שכותבים שלפי חכמים חלק מהנתינה ללוי ולעני היתה במתנה. למה לומר כך? בפרט שלפי זה יוצא שהמתנה היא טבל ושהלוי אכל טבל. לא יותר הגיוני לומר כרבי מאיר שכל הנתינה היתה בתורת מעשר?

[עזריאל ברגר]

תודה
ולמה לומר כך?
ראיתי שכותבים שלפי חכמים חלק מהנתינה ללוי ולעני היתה במתנה. למה לומר כך? בפרט שלפי זה יוצא שהמתנה היא טבל ושהלוי אכל טבל. לא יותר הגיוני לומר כרבי מאיר שכל הנתינה היתה בתורת מעשר?

א. הוא נתן סאה ללוי וסאה לעני בלי לומר במפורש שזה מעשר.
ב. הוא לא הגדיר את מה הוא מעשר, ובעינן "ראשית - ששייריה ניכרין".

[כדכד]

תודה.
ראשית - ששייריה ניכרים זה לגבי שלא יהיה כל גרנוו תרומה.
במעשר לא מצינו דין כזה שהרי הוא מוגבל ביחס של אחד לעשר וגם לא נקרא ראשית.

[כדכד]

וכנראה כוונת כת"ר באות ב היא לכך שהוא לא הגדיר את מה הוא מעשר וזה עצמו מהווה בעיה בהחלת המעשר למפרע על כל העשר סאים ולא נקט "ראשית ששייריה ניכרים" אלא לסימנא בעלמא. האין זאת?

[עזריאל ברגר]

וכנראה כוונת כת"ר באות ב היא לכך שהוא לא הגדיר את מה הוא מעשר וזה עצמו מהווה בעיה בהחלת המעשר למפרע על כל העשר סאים ולא נקט "ראשית ששייריה ניכרים" אלא לסימנא בעלמא. האין זאת?

אכן. אם כי לכאורה גם במעשר צריך שיהיו שייריו ניכרים כמו בתרומה.

[כדכד]

הדין של שייריה ניכרים נזכר בהמשך שם שאין לעשות כל גרנו תרומה לר"ט ור"ע שהלכה כמותם כי צריך להשאר משהו.
זה לא שייך במעשר שבמהותו הוא מוגבל לאחד מעשר.
לכן הנחתי שכוונת כת"ר היא שבמעשר יש להגדיר על מה הוא חל אבל לכאורה אין זה מדעין שייריה ניכרים.