האם קיימות ברכות שלא נמצאות בגמ' ובכל זאת הרמב"ם קבעם להלכה, או שכל ברכה שהרמב"ם מזכיר הרי שהיא בהכרח נמצאת בגמ'?
ראוי להבהיר שכוונתי לא על הנוסח, אלא על דברים שעצם הזכרת הברכה בהם אינה מוזכרת בגמ', והרמב"ם למד את זה על פי כללים או ע"פ המסורת.
הנה בסוגייה המפורסמת של ברכת 'צג אגוז', הרמב"ם (פאר הדור סי' קכ"ט, בלאו סי' ר"ז) לא מביע התנגדות אליה מכיון שלא נזכרת בגמ' אלא מכיון שהיא לא צנועה:
ומעניין אותה (הברכה) הנקראת ברכת בתולים, הרי היא ברכה לבטלה בלא ספק, נוסף להיותה מנהג מגונה מאד, שיש בו מחוסר הצניעות ומזניחת קדושת הדת וטהרתה מה שאין למעלה ממנו, ר"ל אותה התקהלות מגונה, שקוראים קידוש הבתולים. ואסור למי שיש בו יראת שמים או צניעות לבוא אליו בשום פנים. וכתב משה.
כעת אם נמצא שישנה אפילו ברכה אחת שהרמב"ם פסק ולא נזכרה בגמ', הרי מכאן נוכל ללמוד שהוא לא סובר כדברי הפוסקים שאמרו שאין לברך את הברכה הנ"ל מפני שלא נזכרה בגמ'.